יום ראשון, 1 בינואר 2012

ההבדל בין אימון אישי ועסקי "בסדר" וכזה שמפיל את האסימון...


אני יודע שאנשים שגילם מתחת ל 35 בערך אין להם באמת מושג מה זה אומר "אסימון" ואיך מפילים אותו.

פשוט לא חוו את זה, לא חוו את התחושה שאתה מנסה לנהל שיחה נורמאלית וכל פעם אתה מסתכל במתח איך שהמטבעות האלה יורדים לך בקצב מטורף ועוד לא הצלחת להגיד את כל מה שאתה רוצה להגיד!
לך תקנה עוד אסימונים, מחר בבוקר, לעמוד בתור בסניף הדואר...
האסימון אולי מת אבל הביטוי איתנו, ועוד איך.
כשאתה אומר "האסימון נפל לי" אתה יודע שמשהו קרה, לא תמיד אתה יודע להסביר מה זה ה"משהו" הזה אבל אתה יודע להגיד שחל שינוי.
וכך זה במפגשי אימון אישי ועסקי: לא כל שיחה, מפגש, נושא יפיל לך את האסימון, כמו שבחיים מעטים הדברים שיכולים להגיד עליהם "כל הזמן", "כל פעם"- הרי מדובר בכל מיני פרמטרים שרובם אינם בשליטתנו המודעת.
אך בהוויה של אימון אישי ועסקי מקצועי יש הרבה נקודות שאתה רואה אותו קורה- את האסימון משתלשל מטה- וזה בהחלט מרגש שזה קורה!
מאמן אישי ועיסקי טוב יודע ליצור את האוירה שתאפשר דבר כזה, אבל לשם זה הוא זקוק למתאמן כזה שמספיק פתוח, מתמסר ו"רציני" בכדי לתת לאסימון ליפול.
וכשזה קורה אתה רואה את הברק בעיניים, אולי החיוך על הפנים, את שפת הגוף שפתאום מתעורר לך משום מקום.
לא צריכים לצפות שכל מפגש יפיל את האסימון, כי ברגע שהתחלת לצפות לזה התחלת להסתבך עם מנגנון ה"היאחזות" שדורש משהו מהמציאות שלא כך-כך טבעי. 
ובזה גם חסמת את ההתהוות הטבעית מלקרות, כאשר היא אכן מתרחשת.
פה טמון הסיבה שאימון אישי ועיסקי טוב הוא תהליך על ציר הזמן, ולא רק מפגש/אימון לייזר אחד.
תהליך- על מנת לתת למתאמן את המקום לתהות, להזיז, להתנגד מתי שהוא מתנגד, ולאפשר לאסימונים ליפול.

כי במקרה הזה אסימון שנופל מקדם אותנו בחיים ובעסקים.
ובשביל זה לא הולכים לדואר כבר הרבה שנים...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה