עסקים
רבים מדי מתנהלים ככה: אין ממש חלוקה בין בית ועבודה, בין תפקיד המנהל ותפקידי
"כל השאר", זמנים לא ממש מתוכננים אלא " תרים טלפון מחר
ונראה...", ובדרך כלל מרבית החשיבה מרוכזת בלכבות את שריפה של הבוקר או את
המשבר של הצהריים.
זה לא רק בישראל, חברים, אלא תופעה גלובאלית, אך ניתן לאומר שישראל עם האופי ה"יזמי- דאגני- ווכחני" שלה היא "מצטיינת" בתחום...
זה לא רק בישראל, חברים, אלא תופעה גלובאלית, אך ניתן לאומר שישראל עם האופי ה"יזמי- דאגני- ווכחני" שלה היא "מצטיינת" בתחום...
מאמן אישי ועסקי משמש לא פעם שותף מצויין להבראת המצב, גורם מהותי שאיתו ניתן לעשות
את הדרך מ"יורה לכל כוון", ל"מנהל מערכת", מ"להתנהל על
פי הבטן" ל"נהל בדרך מאוזנת ומתוכננת יותר".
אני
נזכר ברבים מלקוחותי:
מנהל חברת לקבלנות תשתיות שידע עליות וירידות לכל חייו
העסקיים- האימון נתן לו פרספקטיבה אחרת, אדם עם מי לחשוב ומסגרת שתוכה
"התגבש" לקראת החלטות חשובות.
עורכת דין מוכשרת מאוד, שלא יכלה להגיד "לא" לשום דבר ואף אחד, ובסוף מצאה את עצמה מתנהלת על פי האג'נדה של כולם- חוץ מעצמה, כמובן.
גם לא אוכל לשכוח את היזם הרפואי, שלא כתב אפילו מסמך אחד בכל החודשים שעבדנו יחד, אבל ניהל רשת של מרפאות עם עשרות אנשים- הכל מהפלאפון שלו- עד שהבין שהגיעו מים עד נפש, שיש דרך אחרת והיא לבנות ארגון ולא חדר מלחמה.
עורכת דין מוכשרת מאוד, שלא יכלה להגיד "לא" לשום דבר ואף אחד, ובסוף מצאה את עצמה מתנהלת על פי האג'נדה של כולם- חוץ מעצמה, כמובן.
גם לא אוכל לשכוח את היזם הרפואי, שלא כתב אפילו מסמך אחד בכל החודשים שעבדנו יחד, אבל ניהל רשת של מרפאות עם עשרות אנשים- הכל מהפלאפון שלו- עד שהבין שהגיעו מים עד נפש, שיש דרך אחרת והיא לבנות ארגון ולא חדר מלחמה.
המאמן העסקי
לשרות האדם העובד לבד הופך להיות בו זמנית כמה דברים נחוצים: מאמן, יועץ, מנהל,
מועצת מנהלים, חבר, ועוד, אבל החשוב ביותר....הוא שם בשבילו, וזה
דבר שאת ערכו קשה לאמוד-
It can mean all the
difference…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה