לפעמים אני שומע מאנשים את הדבר הזה:" רוני, שמעתי הרבה דברים טובים על העבודה שלך, אני מתכוון להתקשר אליך...ברגע שאדע מה אני צריך אז אבוא כי אחרת חבל קצת לבזבז את האימון..."
אני כמובן, מאוד מבין את חברנו: הוא כנראה חושב, חולם, מתווכח עם הקרובים לו על איזשהו שינוי שברצונו להנחיל ורואה באימון כדבר שעוזר ביישום, תזכורות, בקיצור "שוטר לעניין", עדיף לחסוך את הכסף לשלב ה"נכון". והאימון, כמובן, מאפשר ועוזר בצורה נפלאה ביישום של החלטות ומחויבות למטרה.
אבל מה שחברנו לא הפנים הוא שבתהליך של ייזום או שינוי יש בדרך כלל שלב יותר בסיסי, תשתיתי, ולעיתים קרובות, יותר מהותי, שבו האימון הוא מהכלים הנפלאים ביותר שאני מכיר, דהיינו: שלב הגילוי, איך אני יודע מה אני באמת רוצה לעשות והאם אני מחוייב לזה?
פה מדובר לא בהוצאה אלה בהשקעה, אולי מן החשובות שאדם יכול לעשות בבחירות מקצועיות בחייו.
דוגמאות רבות עולות מייד: של אישה בוגרת תפקידי ניהול תוכנה של שנים פוטרה ולקח לה 6 שנים להגיע אלי ובסופו של תהליך....לפתוח חוות סוסים!
או של עו"ד צעיר ולא מרוצה שהתייסר עם העובדה שלא רוצה להיות עו"ד אלא איש עסקים אבל לא נתן לעצמו את הלגיטימציה לכך עד שהוא הגיע לאימון קצר אצלי- ועבר ליזמות נדל"ן.
יש הרבה אחרים...
אבל למה לא לספר על עצמי? על בחור בגיל 44 שראה עולם, התגורר ב 5 ארצות ועבר 15 שנים בתחומים שהצליח בהם, אבל ללא אהבה, תשוקה וחזון לחיים?
האימון האישי שלי ,שהתחיל בדף חלק, עבודה עם אדם קשוב ומקצועי ומתאמן עם ברק בעיניים ופלפל במקום אחר, עשה שינוי של 180 מעלות בחיים...והשאר?
השאר זה היסטוריה שמתרחבת כל יום, כל שעה וכל שנייה....בתחושה שהגילוי בזכות האימון שפתח את הפקק , שחרר את האנרגיה, נתן את הלגיטימציה ואפשר לפרחים לראות את אור השמש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה