יום רביעי, 27 בפברואר 2013

על גדרות ואנשים

Good fences make good neighbors" (Robert Frost)"

בפעם הראשונה שאמרו לי בבית-ספר להורים של אדלר ש"ילדים מחפשים גבולות", חשבתי שזאת שטות גמורה- הרי אני זוכר את עצמי כילד, בארה"ב של שנות ה 60 ותחילת ה 70, שהדבר הכי חשוב היה לפרוץ גבולות- ממש לא לייצר אותם!- לפרק מוסכמות, ולא לחזק אותם.

אך, פה (ולא רק פה) למדתי שהחיים קצת יותר מורכבים מ "או-או"...וזה דבר שאני רואה הרבה פעמים במסגרת האימון שלי- המתאמן לא פעם "שוחה" בתוך השיח הפנימי המשתק שלו וממש משווע ש"מישהו יעשה קצת סדר"...
אז המישהו הזה הוא לא המאמן בעצמו אלא השיקוף שהמאמן עושה למתאמן- פתאום כשגבולות הגזרה נמצאים החשיבה נעשית יותר יצירתית, הכוח האסוציאטיבי עובד חזק, הדבר שבאמת רוצים לעשות ובאמת מוכנים לעשות יוצא מתוך השכבות העבות שכיסו מעליו.

אני רואה את זה עם מתאמנים שטוענים ש"קשה לנהל את עצמי"- אז קובעים תכנית פעולה, מה כן ומה לא- הגבול עושה את שלו.
אני גם רואה את זה אצל מתאמנים ש"לא מחליטים"- אין כמו דדליין טוב להוציא את הבן-אדם להחלטה.

כנראה שיש גדרות לא רעות בסך הכל, במקום הנכון ובמצב הנכון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה