השבוע היתה נקודה מאוד מעניינת באימון:
המתאמן שלי, שבא עם כל כך הרבה דברים דחופים וחשובים, וכמובן תחושה שאין מספיק זמן לכלום, פתאום קבע לעצמו את הדבר ה"חשוב יותר", ופתאום, מה?
פתאום הסדר עלה מתוך הלחץ והסחרור.
נולדה תובנה והיא מובילה לפריצת דרך...
קביעת סדרי עדיפויות זה דבר שנשמע טוב ויפה אבל במציאות הוא מאבק אחד מתמשך.
ברגע שמסתכלים מלמעלה, מבחוץ ותוספים פרספקטיבה הכל מתחיל להסתדר.
מה הערך פה בחיים ובעסקים?
קשה לתאר, חבל על הזמן, זה משנה את כל התמונה- לא לשכוח לקבוע מה הדבר העיקרי בכל הסיפור.
המתאמן שלי, שבא עם כל כך הרבה דברים דחופים וחשובים, וכמובן תחושה שאין מספיק זמן לכלום, פתאום קבע לעצמו את הדבר ה"חשוב יותר", ופתאום, מה?
פתאום הסדר עלה מתוך הלחץ והסחרור.
נולדה תובנה והיא מובילה לפריצת דרך...
קביעת סדרי עדיפויות זה דבר שנשמע טוב ויפה אבל במציאות הוא מאבק אחד מתמשך.
ברגע שמסתכלים מלמעלה, מבחוץ ותוספים פרספקטיבה הכל מתחיל להסתדר.
מה הערך פה בחיים ובעסקים?
קשה לתאר, חבל על הזמן, זה משנה את כל התמונה- לא לשכוח לקבוע מה הדבר העיקרי בכל הסיפור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה