דבר מעט ועשה הרבה?

When all is said and done, more is said than done. (Lou Holz)

שאלה אימונית: האם אתה עושה הרבה ומדבר מעט? 

אולי מדבר מעט ועושה הרבה?

למעשה, אנחנו רוצים לשאוף לשניהם, כמובן באיזון: שנחשוב, נתייעץ, נבדוק לפני שקופצים, שיהיה לנו כוון, חזון, מטרה ולא "סתם לעשות".
ומצד שני, מאוד לא רוצים להיות במקום הזה שמדברים, ומדברים, ומדברים... ושום דבר עוד לא קורה.

כולנו מכירים את הדברנים: יכולים להמם אתכם בנאומים, רגש, שטף דיבור, מלאים בעובדות וסיפורים, כריזמה היא כולה שלהם.
ומצד שני....הרבה תכל'ס לא רואים.

ואז יש את ה do-ers, החבר'ה האלה שמלאים תמיד, היומן מפוצץ, הנייד עובד ללא סוף, קופצניים, משנים---מנהלי תפעול של החיים.
אני שואל: כמה הם עצרו להתבונן פנימה? כמה מה doing בא לכסות על אי-שקט פנימי שבלעדיו האושר תמיד יימצא רחוק.

אנחנו כמאמנים לומדים לזהות את הנטיות האלה ולעבוד עם אנשים שונים מאד בכדי להעצים אותם.
מילת הקסם היא "איזון" אבל להגיע אליו לוקח עבודה על מה להוריד ומה להוסיף.
ואגב, לא נראה לי שעבודה הזאת יכולה אי-פעם להיגמר, זה תמיד- work in progress