חז"ל אמרו את הביטוי "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה", הביטוי קיים בתרבויות שונות- גם בסינית, אך בשינוי קל: "מתוך התבוננות בחבריו מכירים את האדם."
הדבר חשוב בכל מצב בחיים, כולל החיים המקצועיים כבעל עסק, יזם, הוגה דרך או דעה.
אנחנו זקוקים ל"קהילה", אלה הם האנשים שיעשו איתנו את הפינג-פונג היומי כשאנו נתקלים בבעיות, תהיות, אתגרים ושינויים בחיים ובעסקים. וכאלה יש הרבה.
כמאמן אישי ועסקי אני רואה חשיבות רבה בלעזור למתאמן ליצור "קהילות" מתאימות על מנת להגיע לקצב, למחויבות ולהתמדה הדרושים לו .
זה נכון לרישות עסקי (נטוורקינג), חשיבה מחוץ לקופסא ותמיכה (מאסטרמיינד), בשיתוף פעולה, ולא רק... מה עם האנשים שאיתם שותים קפה? מדברים בטלפון? רואים בשישי בערב?
נכון, את המשפחה לא בוחרים, וישנם אנשים רבים שבחיי היום-יום שלנו שאיך נגיד, הם ממש ממש לא "בראש" שלנו- מה עושים איתם?
חברים, זה הכל עניין של מודעות, מאמץ ושמירה על ערנות.
כשתהיה יותר מודעות לנושא, המינונים הנכונים יצוצו לבד.
חשבו על עצמכם כעל ארגון: לא כל אדם מתקבל לעבוד בארגון, יש ראיונות, תהליך, פרוטוקול, שגרה, צורך בתוצאות כל שהן.
אז אתם ארגון- היזהרו בלבחור נכון את משאבי האנוש.
בבודהיזם מדגישים את הצורך ב"סנגהה" (קהילה), ביהדות ה"מניין", ובדמוקרטיה ה"רוב", כי כולם הבינו שמה שקורה ביחד לא קורה לבד.
חייבים לבדוק מי הם האנשים המרכיבים את המקום הזה לידנו ומה הם עושים לנו נפשית, רגשית, מנטאלית ות'אכלס בעשייה.
בנו לכם "סנגהה" ושמרו עליה, כנכס שייתן כח, תמיכה, דרבון, הבנה, חשיבה חיובית ויצירתית- ה"סנגהה" היא נכס חשוב שלא עוזבים את הבית בלעדיו.
ואיך אמרו לנו ב"קהילה" אחרת , שקוראים לה צה"ל: " ראו הוזהרתם....".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה