"People change their minds for two reasons: either their minds have been open or their hearts have been broken".
(Steve Aitchison)
הנה פרדוקס עצום של חיינו: שינוי בת'כלס הוא הדבר שקורה לנו כל רגע בכל יום. שינוי מרכיב את החיים. אפשר להגיד שהדבר שבו יש לנו הכי הרבה ניסיון הוא לעשות שינויים. ומה הדבר שהכי מפחיד, קשה ומרתיע אותנו? לעשות שינוי!
שינוי מאיים על הסטטוס קוו ולא משנה אם מדובר בשינוי במערכות יחסים, שינויים בגוף, שינויים במחשבה או שינויי בדברים "גשמיים" יותר כגון עבודה, בית, מקום מגורים, אוטו, פקקים בכביש, התכנה, השלט של הטלוויזיה, וכדומה. שינויים ידועים כגורמי סטרס גדולים ביותר בחיים שלנו. אז מה עלינו לעשות?
אני סבור שקודם-כל כדאי לנו להבין היטב את עצמנו ואת ה"רתיעה שלנו משינוי" ואז להיכנס לרזולוציה באיזה שינוי מדובר- יש המון אפשרויות. גם שמזיזים לך את הגבינה, שמו יותר מדי פלפל בסלט שלך או השכן חנה את רכבו קרוב מדי לבית שלך, יש לנו אותו מגנון- שינוי קרה- מה עושים?
כמובן, יש שינויים גדולים ומשני דרך בחיים כגון מוות מחלה, זקנה, ועוד כמה מהסוג הזה, ויש שינויים שבכלל לא שמים אליהם לב. אך הדבר שנראה לי מאוד חשוב לזכור הוא שהdefault שלנו הוא תמיד יהיה להשאיר את הכל במקומו ולא להתעסק איתו עד שאי אפשר אחרת. זה כבר מסוכן...
אהבתי את האמרה של אצ'יסון מאוד. הוא חילק את העולם לשניים- דבר שתמיד מעוות את המציאות אבל עוזר לנו להתמקד. להתמקד במה? שהאתגר שלנו הוא במוח, לפתוח אותו, ללמוד עוד על ה"צד השני", על הדעה והחוויה של השני, לשאוף להיות במצב של למידה הרבה לפני שהלכנו בתוך שניות למצב של "הגנת הבית". כי המציאות אינה עומדת במקום אלא זזה לנו דקה אחר דקה- אין לנו ממש שליטה על רוב הדברים.
אנשים רבים ישנו את מה שצריך לשנות רק כשזה כבר "מאוחר מדי". זה חבל, באמת חבל. בין הלב השבור וה"הארה" נדמה לי שיש מרחב גדול מאוד שאפשר לפעול בו. הרי אנחנו צומחים ומתפתחים דרך שינוי וטוב נעשה שנרגיל, נכשיר ונתמחה במה שאנחנו עושים כל הזמן בלאו הכי-שינוי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה