יום שני, 6 ביוני 2016

הדלת שנסגרת, הדלת שנפתחת

"When one door closes, another opens; but we often look so long and so regretfully upon the closed door that we do not see the one which has opened for us."
Alexander Graham Bell


אני מניח שכולנו כבר ראינו את ציטוט הזה וגם הרבה פעמים.
אתם יודעים מה? אני מוכן לראות אותו עוד הרבה מאוד, כי כל פעם שאני רואה ומשתהה בו אני מרגיש את עצמי מפליג למקומות חדשים. 
מקומות של השראה.

אלכסנדר היקר שלנו היה אדם מיוחד במינו, המציא לנו את הטלפון תוך כדי עבודה כמורה לילדים חירשים. דרכו לא הייתה קלה: מתו לו שני ילדים בגיל צעיר, שני אחים ממחלות, ספג והתגבר על כישלונות רבים בדרך להצלחה הגדולה.
אפשר להבין מאיפה באה לו האמרה המקסימה שלו. אפשר להרגיש את הדלתות האלה ממש.

הדלת  היא מטפורה מלאת- עוצמה. הדלת גם פותחת וגם סוגרת. גם שומרת עלינו וגם מרחיקה אותנו. וכשהיא מסתובבת תמיד ניתן לראות שמחושך יוצא אור, ומאור יוצא חושך.
​​
דלת היא הזדמנות. אך כמו שבל אמר, ההזדמנות עצמה היא לא מספיקה.
צריך גם לדעת להסתכל ולהבין מה רואים. 
זה כבר תלוי בנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה