לפני כ-20+, כשלא היו בארץ יותר מדי אנשים שדברו סינית אפילו ברמה בסיסית, ועוד מספר דומה של אנשים שלא הכירו בכלל את המנטליות של המדינה הענקית הזאת, הזדמן לי פגישה עם יזם ישראלי- סיני עשיר ואסרטיבי שאמר לי שהוא מחפש אדם כמוני לעזור לו, אחד שחי במזרח ומבין קצת שפה ותרבות אבל הוא ייקח אותי בתנאי שאני אגור שם 2-3 חודשים כל פעם, עם ביקורים של מספר שבועות בארץ להיות עם המשפחה לתקופה של כמה שנים.
אמרתי לו אז שאני נשוי טרי ושהסגנון הזה לא מתאים לדעתי לגידול משפחה חדשה.
הוא ענה לי:" ואללה אתה צודק, אבל תשמע אני יזם ואני צריך לעשות את מה שההזדמנות העסקית מחייבת... להגיד את האמת, אני נשוי פעם שלישית וכל מי שאני מכיר במחלקת העסקים במטוסים גם הם גרושים...לפחות פעם אחת." לא קבלתי את העבודה, ולאחר 23 שנים ביחד עם אשתי הראשונה אני שמח שאני גם לא בכוון.
אך הסיפור הזה מדגיש את מה שאני שומע ורואה פעמים כה רבות, זה שכאילו היזמות ומשפחה לא באות ביחד. לא שזה בלתי אפשרי, חלילה, אבל יש פה שני תהליכים שהם די מנוגדים ביסודם, המשפחה הצעירה הדורשת זמן, ביטחון, הקשבה, אנרגיות וסתם נכוחות, והיזמות, שדורשת בדיוק את אותו הדבר---איך היזם המסכן שלנו יעשה את שניהם כאשר בעצם התהליך היזמי יש מידות גדולות (ענקיות?) של חוסר וודאות, אי- ביטחון ואי- ידיעה מה יהיה בעוד כמה חודשים קדימה?
אינני רוצה להתדרדר לאמירות סקסיסטיות ושוביניסטיות פסולות, חלילה וחס, כי יזמות זה לא רק גברים אבל גם נשים, והמשפחה חשובה גם לגבר ולא רק לאישה, אך יש מצב שאני מוצא חוזר על עצמו: האיש ההיי-טק (אבל לא תמיד היי-טק) מגיע לשלב כזה שהוא רוצה "ללכת על זה", הוא כבר "מבוגר" (גיל 40 בעולם הזה), אם לא עכשיו אימתי, וכו'...ו בת-זוגו בכלל לא יודעת מה הוא מקשקש, שירוויח משכורת טובה ויירגע, זה לא הזמן להרפתקאות בלתי-אחראיות, אין גבול לפנטזיות של בן הזוג.
לפעמים זה קורה הפוך, שהאישה באה עם הרעיון היזמי אבל מניסיוני זה 80% מהמקרים שהגבר מתחיל עם כל הסיפור הזה והאישה נכנסת לכוננות ספיגה.
ואז....ואז זה מתחיל, המאבקים, הוויכוחים- "היא לא מבינה", "היא בכלל לא תומכת", "היא לא מאמינה בזה"...
מה, אתם חושבים שיזמות אפשר לעשות מבלי שתהיה תמיכה בבית, לפחות ברמה בסיסית?
בוודאי שצריך אבל מה לעשות, "זה חזק ממני", הוא אומר, ואז ממשיכים את כל המתח...
לא כולם, תודה לאל, מתגרשים ומפרקים את החבילה, אבל יש לא מעט זוגות שם בחוץ שחיים בלחץ, תחושת בדידות "תוך-זוגית" שאני מאמין קשור ברובו לדברים האלה.
איש ואישה והיזמות שלא יצאה לדרך?
יש לא מעט, האם זה נורא? אני לא חושב, כי מה שאומרים רוב האנשים ששואלים אותם מה הדבר החשוב ביותר בחייהם, הם עונים: "המשפחה".
אז אולי איבדו חלום אחד אבל הרוויחו משהו אחר, יותר חשוב, יותר בסיסי.
את זה יכולתי ללמוד מהיזם הסיני- ישראלי שלי אז, לפני הרבה שנים בארץ לא רחוקה אבל שונה מהיום.
אני מרגיש שאולי פספסתי הזדמנות בלתי-חוזרת לדבר עם איזה מיליארדר אחד או שניים אבל, באמת, למי יש כוח להתחתן שלוש פעמים ולהתגרש פעמים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה