אתמול במפגש "מאסטרמיינד מנהלים בארגונים", קבוצה קטנה, גדלה ומצוינת, הגענו לדיון לאחר סרטון TED מעולה: "אלן דה בוטון- פילוסופיה של הצלחה אדיבה ומתונה יותר"...
האם חיינו המקצועיים- או חיינו בכלל- טובים יותר או טובים פחות מהורנו?
מצד אחד, באופן כללי, אין ספק, שרמת החיים, הכנסה, חופשות בחו"ל, רמת המורכבות והאתגרים האינטלקטואליים הם גדולים פי כמה היום מאשר דור ההורים...
אבל, מצד שני...
התחושה היא שאצל ההורים היה יותר פנאי לחיות גם מחוץ לעבודה, זמן להתנתק, לבלות, להיות עם חברים ומשפחה, להיות חלק ממשהו יותר גדול, רחוק מהסמארט-פון, הסמס והפייסבוק שפוגשים אותנו בכל יום ובכל דקה, אם רק ניתן להם.
האם חיינו המקצועיים- או חיינו בכלל- טובים יותר או טובים פחות מהורנו?
מצד אחד, באופן כללי, אין ספק, שרמת החיים, הכנסה, חופשות בחו"ל, רמת המורכבות והאתגרים האינטלקטואליים הם גדולים פי כמה היום מאשר דור ההורים...
אבל, מצד שני...
התחושה היא שאצל ההורים היה יותר פנאי לחיות גם מחוץ לעבודה, זמן להתנתק, לבלות, להיות עם חברים ומשפחה, להיות חלק ממשהו יותר גדול, רחוק מהסמארט-פון, הסמס והפייסבוק שפוגשים אותנו בכל יום ובכל דקה, אם רק ניתן להם.
האם זה שווה ?
האם ניתן לחיות אחרת ועוד "להצליח" בחברה שלנו היום...
ומה בכלל אומרת המילה "הצלחה" לכל אחד מאיתנו?
דיון מרתק, נושא שלא יורד מסדר היום...
המאסטרמיינד מעלה אותו לדיון פתוח, ממוקד, מפרה ונוגע עמוק...
"...ייתכן שהיום קל מאי פעם להתפרנס טוב.
ייתכן שקשה יותר מאי- פעם להישאר רגועים, להיות נטולי חרדת הקריירה..." , אלן דה בוטון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה