האם אני יודע מה זה לשחרר?

אנחנו שומעים את זה הרבה: "שחרר את זה... לא שחררת...זה בגלל שלא שחררת, וכו'", ספק אם אנחנו באמת מבינים את המשמעות של המילה הזאת.
נדמה לי שלמילה "לשחרר" יש מטען התנהגותי אבל גם מטען אישי ו"רוחני", תלוי מי מסתכל ובאיזה עומק.

אני לוקח את עצמי כדוגמה לגבי ילדי האהובים- סטודנטית אחת וחייל קרבי אחד.
ילדים זה שמחה, כן? הם באמת משמחים, ילדים נפלאים...רק מי רואה אותם כבר? מי שומע אותם כבר? כשבאים לחופשות "הביתה" זה כבר ברור לגמרי שאנחנו ההורים לא מקבלים את מרב ה"זמן האיכותי".
זה טבעי לגמרי גם שהלה זוכר אחרת.
אם יש חבר או חברה בתמונה אז בכלל...והאמת? הם באמת חסרים לי.
נפתח פער גדול בנשמה שפעם היה מלא בדאגה, קשר, חוויה, בילוי, טיפול וסתם כיף עם הילדים....ועכשיו...הם במקום אחר.
כן, זה טבעי, אני יודע.

אז מה עושים?
מנתחים, "מתאבלים", נזכרים בימים "ההם" או בזמן הזה?

פה נראה לי מקום טוב למילה "לשחרר".
ללמוד ולהניח שהחיים מורכבים באינסוף תזוזות ושינויים, האחיזה במה שהיה אתמול יכול רק לקלקל לנו מה שקורה היום ולהרחיק את הטוב שיכול לקרות מחר.

אז כן, אני צריך להמשיך ללמוד לשחרר.
נראה לי שגם אתם- לא?​