אולי זה עדיין תולדה של הילדות שלי שבה תמיד הרגשתי שאת השינוי בחיים מרגישים דווקא כשהקיץ בפתח (צמוד ליום הולדתי שפעם עשיתי ממנו ביג-דיל, עכשיו, מה הביג דיל?)... אבל אני מרגיש משהו באוויר!
ביתי היקרה חוזרת מדרום אמריקה בעוד מספר ימים לאחר הטיול הגדול של חצי שנה ואנחנו נערכים לקבלת הפנים והסיפורים הרבים.
בני היקר, איך הם אומרים בחי"ר (אולי לא רק בחי"ר), כבר "נגע בקיר", יעני, נשאר לו קצת פחות מחצי שרות, עולה להיות סמל בגדוד בצפון ואנחנו נערכים לתקופה שנצטרך לחפש קצת יותר את הרוגע בחיים (אם אפשר בכלל להיערך לדבר כזה).
הורי היקרים נעשים יותר ויותר קשישים והתחושה של מי הילד ומי ההורה לא נותנת מנוח, צריכים להתרגל!
גם אני נמצא בשני קורסים, אחד לחזק את הצעד הטכני של השיווק והשני לחזק את החזון של האדם הכותב את השורות הללו- קשה לדעת מה יצמח מפה אבל מניסיוני כל לימוד מקדם אותך, מכניס אותך למעגל חדש של חשיבה ופעולה.
כאדם שמעריך את גישת הפילוסופיה והפסיכולוגיה הבודהיסטית לחיים, מזה יותר מ 30 שנה, אני לא שוכח לרגע את התובנה העיקרית של הבודהה- והיא ממש ממש לא רק של הבודהה- שהכל פשוט שינוי!
אין דבר שקיים, אין מצב שקיים, אין שינוי שקיים שבסופו של דבר לא פשוט.... מסתיים!
להתרגל לשינוי, לצפות לשינוי, לדאוג משינוי, גולם בסופו של דבר באותה סירה= הכל משתנה.
ומה זה אומר בת'כלס?
נדמה לי: שאסור להתלהב או להתאכזב יתר על מידה.
ללמוד לחיות עם שינוי ולקבל בהבנה את השינוי- בלי קשר לכמה שאני אוהב אותו- נראה לי מרשם טוב לחיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה