אני אודה באמת שבנסיעה הזאת באפריקה- יותר ספציפי לאוגנדה- ל 16 יום, לבד, בעיקר עם תרמיל על הגב, הייתה לי עוד "מטרה" מוצנעת, קצת נסתרת ולא ברורה לחלוטים גם על ידי!
רציתי לראות אם אני עדיין "שם", האם הנשמה של הבחור בן 23 שיצא לשנה של "טיול גדול" למזרח הרבה לפני שזה הפך למוצר ישראלי ממוצע, טיול שהפך לשהות של כמעט 5 שנים, האם הנשמה עדיין שם?
הרי אנחנו מפנים את המחשבה שיש דברים ש"לא עושים" שכבר עברנו את ה"גיל הזה" (לא יודע בדיוק מהו הגיל אבל אפשר להגיד שזה בטוח לא 50+), יש בגדים שלא לובשים, שפה שלא מדברים וסגנון שלא מאמצים.
משהו אצלי תמיד מזכיר לי ש"כן! ילד מגודל שכמותך, אתה עדיין שם!"....ובכל זאת השנים קצת עברו...
חשבתי איך אני באמת אהיה שם עם החום, היתושים ,האבק, הרעש, הבלגן....
האם האוטובוס של 10 שעות יעצור פה ושם לתת קצת מנוחה לשלפוחית השתן שאולי לא מה שהיתה פעם ...
האם המחסור בחשמל, באור, במזגן, במאורר, במיטה נוחה, באוכל שאני רגיל לו, לקפה שאני רגיל לו...
מה זה יעשה לי? האם אני אהנה?
אז הנה התשובה-------כן! הצליחה בגדול!
אני עוד שם, לשמחתי, יותר נכון "כמעט שם", יכולתי להיות "שם" אם הייתי צריך אבל לא הרגשתי שאני "חייב להוכיח", כי בכל זאת מצאתי שהיו לי נקודות שאמרתי – "בשביל מה להתכלב", (לפחות זה היה הביטוי שבו פעם השתמשנו).
בימים הטובים של טיול הודו 1983, הייתי עוזב את הגסטהאוז של ה 10 רופי ללילה אם היו אומרים לי שיש מקום ב 8 רופי 2 קילומטר משם. הייתי אוכל במקום יותר זול בשווי של חצי שקל אפילו גם אם היה מדובר בללכת ולהזיע עוד קצת עם התרמיל על הגב שכולם רצים אחרי""Hello Sir, I have good guesthouse for you- CHEAP!.
לא, היום אני לא בטיול גדול וגם לא מחפש את זה.
אז וויתרתי על תחבורה ציבורית של 12 שעות ללא עם מקומות ישיבה דחוסים עם כל מה שיעלה על הדעת ולקחתי פה ושם נהג פרטי שהקפיץ אותי בחצי זמן עם פחות תרנגולות במושב האחורי, לא נורא, זה בסדר.
אולי בכל זאת התברגנתי בצדדים.
אבל אני שמח לגלות שאני פחות או יותר אותו "מודל רוני דוניץ 1983", בתוספת של קצת משקל, קצת קמטים, החלפת צבע שיער וכל מיני דברים אחרים שבטח שרואים רק ב"טיפול עשרת אלפים...
אבל עושה לי טוב על הלב, נותן לי תחושה של עידוד שאני יודע שבבסיס לא הפכתי לאוטו אספנות ועדיין אפשר וראוי להמשיך את מה שבה לי גם ככה בטבעיות.
אחרי הטיול הגדול (ולפני הטיול הגדול של העתיד?), אפשר להמשיך עוד 30-40 שנה, עם קצת מזל וקצת בריאות.
כמה רופי זה יעלה לי?J
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה