לדעתי, כמו שבנויים החיים בארץ, תשכחו מראש השנה ו"יום הרת עולם", גם מיום כיפור ו"סגירת שערי שמיים", הדבר היחיד שמשחק תפקיד פה זה "אחרי החגים".
גוש של 3-4 שבועות (כולל הכנות) שאין עם מי לדבר ועכשיו, עכשיו מתחיל הסיפור מחדש...או לא...
אני תמיד הסתבכתי עם הגוש הזה. לא היתה לי הסבלנות לחכות לקבל את התשובה שחיכיתי לה כל הזמן הזה, לא את הסבלנות להמתין, ולהמתין, ולהתמודד עם התחושה של להתחיל ולהפסיק, להתחיל ולהפסיק...שיגע אותו.
ועכשיו שכולם כבר חזרו יש את הלחץ של מה עושים קודם ואווופס... כבר איחרת, סגרו על משהו אחר, מישהו אחר.
ישראל והחגים זה רומן מתמשך ומתגלגל. ה"אחרי החגים" יכול לשגע אותך אבל אולי דווקא אפשר ללמוד כמה דברים מכאן: שדברים לוקחים זמן וצריך סבלנות.
עוד סבלנות ועוד סבלנות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה