איזה איש מיוחד הדלהי להמה הזה...
רק כשמתעמקים טיפה יותר בסיפור שלו, בסיפור של כל העם שלו, הטיבטים, אנחנו באמת מבינים שיש משהו מאוד רציני במה שהוא אומר...
נגרום לאחרים לחייך...ובכך ננצח את הכעס והשנאה שהן הן האויבים הגדולים שלנו...
אני חושב שהנקודה היא גם עמוקה יותר מזאת: מתי ועד כמה אנחנו מרגישים שיש לנו השפעה על החיים שלנו?
האם אנחנו יכולים להביא את עצמו למקום הזה שמביאים את הצחוק, החיוך והחמלה לתוך ה"חמ"ל של החיים"?
הדלהי להמה לא שמח תמיד, הוא בן-אדם, כמוני וכמוך...
אבל הוא יוצא מגדרו לטפח את הגישה הזאת, הגישה שאומרת כשאני רואה את "האויב" כנותן הזדמנות עבורי לתרגל את הדברים הקשים לי- חמלה, סבלנות, אמפתיה- אני הופך את "האויב" ל "מורה", ולמעשה משתמש בריפריימינג עוצמתי ביותר.
אני לא נאיבי ולא נולדתי אתמול.
אני גם רחוק מאוד מלהיות בודהה, אבל דבר אחד אני יודע בוודאות- הדרך של הדלהי להמה היא דרך שטומנת בחובה "סודות לחיים"- היא לא פשוטה, ממש לא.
אך היא דרך עם חזון ועם הרבה מאוד לימוד עבורנו כל יום ביומו.
איך הוא אמר בקטע מטה: " נתקלתי בקשיים רבים במשך חיי ועמי עובר תקופה קריטית, אבל אני צוחק הרבה ואני יודע שהצחוק מדבר.
כשאנשים שואלים אותי איך אני מוצא את כח לצחוק עכשיו אני עונה להם שאני "צחקן מקצוע"...
כדאי ללמוד מהאיש הזה הרבה מאוד, ואם לא עכשיו אימתי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה