יום ראשון, 1 ביוני 2014

אנגלית עילגת והחוצפה הישראלית

חבר'ה, לא כולם נולדו עם שפת-אם אנגלית, ותודה לאל שכך, היה עולם מאוד משעמם אילו כולם היו אמריקאים, בריטים ואפילו אוסטרלים (שהם בגדול עם נחמד ביותר). 
אך כשמתחילים להגיד לך בחברת ההי-טק הישראלית ש"כאן מתכתבים רק באנגלית" המצב קצת משתנה- בן רגע, הפכת להיות משהו אחר, הפכת לכתוב, לנהל ולפתור בעיות בשפה שאינה שלך, לא חשוב כמה שנים למדת, שיחקת משחקי מחשב או ראיתי סרטים בווידאו. 
בעוד שהרבה מאמינים  כאילו ש"כאן כמו באמריקה", צא וראה מה עובר במיילים כ"אנגלית" בחברות היי-טק הישראליות האין ספור. 
אני כדובר שפת-אם אנגלית ממש הזדעזעתי לראות דגימות מתוך ההתכתבות של ה"אנחנו כמו באמריקה" של עובדים ומנהלים ישראלים אשר יושבים בתל-אביב, קיסריה, יוקנעם, ירושלים, וכיו"ב. 
לא ייאמן...


שוב, אף אחד לא מצפה ממנהל היי-טק שיהיה עורך-דין עם שפה רהוטה, מדויקת ומפולפלת באנגלית אבל....אלוהים ישמור...
מיילים עם אנגלית עילגת שנשלחים מעבר לים, פעמים רבות בכעס, תסכול ומה לא, להודי או לסיני שלא הבין או לא רוצה להבין... או לרוסי, ליפני או לקוריאני שגם הוא נאבק באותה אנגלית, אך בדרך-כלל לא עם מנות הגדושות והחשופות של האמוציות וה"דוגריות" הישראלית. 
דוגריות ישראלית יכולה להידרדר בצ'יק לחוצפה ישראלית, וכל זה עובר במיילים לפני שאמרת ג'ק רובינסון, או שלא אמרת כי אתה לא יודע מי זה וגם אני לא...

פעם עבדתי, ממש לפני עידן האי-מייל, בחברה שעשתה פרויקטים מבוססי-תוכנה עם חו"ל ושבחברה הזו היה מנכ"ל\בעלים שדיבר אנגלית כמו אלה שלומדים אנגלית מהרחוב בניו-יורק מהתקופה שהיו "שלעפרס" בmoving, או מהמתנדבות של אז בקבוץ,  או אולי כבר בדורות הראשונים של החבר'ה מהעגלות. 
בקיצור, זו היתה אנגלית של נהגי מוניות מהגרים במנהטן, סוחרי רחוב- לא בדיוק האנגלית שמתאימה לשיחה עם שרים ופקידים גבוהים בממשלות העולם (שהיה חלק מקהל היעד). 
אותו מנכ"ל- סוחר ישראלי ידע שהוא לא יכול לכתוב את השטויות שהיה רגיל להוציא מפיו אז הוא מצא לו גברת דוברת אנגלית שהיתה יושבת בביתה, מקבלת בפקס מכתבים שהפקידה היתה כותבת לו בעברית ואז היא היתה מתרגמת ו...המנכ"ל שלנו היה יוצא גבר גבר ככותב שפת- אם אנגלית!...
היום דבר כזה לא יכול להחזיק מעמד כי כולם מנהלים תקשורת ישירה רבה, מהירה בערוצים דיגיטליים רבים.

אז מה? זאת אומרת שהכל הפקר? שאין שום בקרה, שום הקפדה, שום כלום, רק שגר ושכח "הם כבר יסתדרו"? ממש, ממש לא, אני חושב שההיי-טקיסטים הרבים שמנהלים דו-שיח באנגלית עם הודו למשל, כבר מבינים שזה לא מספיק ש"כולם כותבים אנגלית". 
המילה הכתובה לא שווה פחות היום בגלל שהחיים שלנו כל-כך דיגיטליים. בצד השני של הקו ישנם בני- אדם, בשר ודם עם מיינדסט אחר שלא יודעים עברית, לא "ישראלית" וגם לא כל-כך מעניין אותם, אבל... אם אתה רוצה ללמוד לעבוד איתם אתה צריך לשים לב להתבטא בצורה אפקטיבית, מקובלת ומכובדת. 
קצר זה אולי טוב לך, לא בטוח שזה טוב לצד השני, מה גם תלוי איזה קצר...מילים יכולות לפגוע, לאיים, לעצבן ואף יותר מזה. 
לא על המורה לדקדוק מהחטיבה עסקינן אלא שותפים בפרויקטים יקרי-ערך, מיליונים רבים של דולרים מושקעים בשיתוף הפעולה שלכם אז דעו לכם, תקשורת, תקשורת, תקשורת...

אני מציע שכל חברה המכבדת את עצמה תעשה סדנאות מיוחדות לעובדים בהתכתבות אנגלית, ויתרה מזו, שיהיה חלק מהתפקיד של מישהו- עובד או חיצוני- לבוא ולשים עיין על מה נכתב, איך נכתב ומה דורש שיפור.  
אמרו חז"ל "החיים והמוות ביד הלשון". גם הלשון הדיגיטלי. 
לא השתנה שום דבר...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה