אני חייב לשתף אתכם בעוד חוויה של מסרי לנקה: למדתי מה זה "עור של פיל"!
שנים
ארוכות שמעתי את הביטוי הזה, שאמרו לי "אין מה לעשות, צריך עור של פיל אם
תרצה לשרוד"---כמובן, לי לא היה עור של פיל , לא חשוב שלא ידעתי מה זה
בדיוק אבל הבנתי שלי אין אותו.
אז עכשיו, באוקטובר 2012,
סוף סוף אני יכול להגיד שאני יודע מה זה- כי בסרי לנקה רכבתי על בפיל
ובכוונה מיששתי לו את האוזן הרבה פעמים לראות מה יש שם ואם באמת העור
המפורסם הזה באמת כל מה שאומרים שהוא.
אז ככה: כן! הוא באמת משהו לא רגיל, דומה לסקו'צ כזה, ממש מחוספס מתאים ל"שפכטל" לקירות, לא דומה לשום דבר שחוויתי קודם-לכן.
עכשיו
אני יודע מה לא היה לי בכל המקומות האלה שבהם עבדתי בעבר, היכן שהבוסים
זלזלו בעובדים, שהעובדים רבו אחד עם השני, שנאמרו דברים פוגעים וחסרי-
רגישות מתוך התלהבות ו"דוגריות" אחד לשני במסדרונות, מאחורי הגב, בפומבי
וגם בחדרי- חדרים.
אתם
יודעים מה? אני לא חושב שהייתי רוצה שיהיה לי עור כמו הפיל הזה- גם לא
היום וגם לא לפני 20 שנה שגיליתי לראשונה את הביטוי המיוחד הזה. העור הזה
כנראה מתאים לפיל ולכל מה שהוא צריך לחייו.
אני חושב שלי מתאימה דרך אחרת לחוות את החיים, דרך אחרת לנהל תקשורת ויחסי אנוש. הדרך הזאת איננה "מושי", רכרוכי, אבל בהחלט רגישה, פתוחה וחווה את השני מבלי להיכנס לעור של חיה שגדולה ממני מאות מונים.
אני נשאר עם העור שלי ומקווה שהפיל יישאר עם העור שלו.
אני חושב שלי מתאימה דרך אחרת לחוות את החיים, דרך אחרת לנהל תקשורת ויחסי אנוש. הדרך הזאת איננה "מושי", רכרוכי, אבל בהחלט רגישה, פתוחה וחווה את השני מבלי להיכנס לעור של חיה שגדולה ממני מאות מונים.
אני נשאר עם העור שלי ומקווה שהפיל יישאר עם העור שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה