‏הצגת רשומות עם תוויות תקשורת אפקטיבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תקשורת אפקטיבית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 במאי 2017

מנהיג שפר תקשורת!


אני לא יודע אם פעם חשבתם על זה, אבל כמה זמן לדעתכם מבלה מנהיג מוביל, מנכ"ל בארגון, מפקד בכיר בצבא, וכיו"ב, בשיחות, ישיבות ושיח אנושי באופן כללי?
האמת היא שאין לי את הנתון הזה מתחת לידי אבל דבר אחד אני כן יכול להגיד: ממחקרים שנעשו בעולם הניהול מצאו שאחת מהתכונות החשובות ביותר שצוינו כ"חיוני ביותר להצלחה" למנהל הוא היכולת שלו\שלה לפתח תקשורת אפקטיבית.
מה זה תקשורת אפקטיבית אתם שואלים?
זה כמובן פתוח לדיון אבל מה שמסתבר כמעניין הוא שלמרות שעולמנו נכבש על ידי הטכנולוגיה, הצורך במנהל להיות אדם עם תקשורת אנושית טובה לא ירדה, אלא נהפוך הוא, החשיבות היא גדולה מאי-פעם.

נגמרו הימים ההם שמנהל, מנהיג ומוביל דרך יכול להיות הקודקוד ב"חדר מלחמה" ודרוש רק שיוריד הוראות ופקודות על מנת שהעסק יעבוד.
אנשים היום משכילים יותר, בטוחים יותר ביכולתם להשפיע באמצעות מדיה חברתית, מצפים ליותר ממקום העבודה, לא מסתפקים ב"שורה תחתונה" בלי להבין למה ולשם מה.
הדבר העצוב הוא שמנהיגים ומנהלים רבים עדיין לא החכימו ולא הבינו שמישהו הזיז להם את הגבינה ואין מנוס מללמוד איך להקשיב לפיקודים, איך לתת מקום לשיח דו-כווני ומולטי-כווני, איך לתת מקום לרגש של האדם לחיות בו זמנית עם הגוף ו"מגנון העשייה" שלו במקום עבודה.
נגמרו הימים שהיה אפשרי להגיד, "אצלנו לא מדברים, רק עובדים", כי היום צריך להגיד, "מדברים ועובדים לקדם את מטרות העבודה ביחד עם האנשים שעושים אותה".

מדהים אותי לראות עד כמה מנהלים רבים מדי טרם הבינו שללא תקשורת טובה בקריירה הדרך עלולה להיחסם עבורם, הם עלולים לאבד עובדים טובים, עלולים לאבד הזדמנויות טובות.
ייתכן שיש דברים שהשינוי בהם הנו מהיר, ויש דברים שהוא אטי.
איך אומרים לאדם שהתקשורת שלו צריכה להשתפר אם הוא בכלל לא בתקשורת אתך?

יום שני, 2 בינואר 2012

תקשורת אפקטיבית בינתרבותית היא לא רק במילים

 
האם "כן" הוא תמיד "כן" או אולי זה יכול גם להיות "לא" או "אולי"?
בעולם הגלובאלי שלנו, היכן שלכאורה מאמינים שהאנגלית יכולה לקחת אותנו לכל מקום שצריך, לא צריך ללכת רחוק בכדי להתוודע שתקשורת אפקטיבית היא לא תמיד ישירה, ובוודאי לא תמיד באנגלית.
למעשה בארצות רבות הזר יתקשה לשמוע את התשובה "לא" בהתאם לשאלות או פנייתו רק בגלל שתושבי המקום לא רוצים ש"יתאכזב".
בתרבויות שהתקשורת  בהן היא "
high-context"- כמו יפן, סין והרבה מאפריקה ואסיה- אנשים לומדים להעביר את המסר "לא" בדרך לא מילולית, ופה האתגר והמיומנות- לגלות למה בדיוק התכוונו? אולי התשובה נמצאת בשתיקה שלהם, במבט בעיניים, בשפת הגוף או בדיבור על דברים שלא בדיוק ברור מה הכוונה....
הכל על מנת להעביר את המסר "לא" מבלי להגיד את זה ישירות- דבר שהיה גורם לך ו\או להם
to lose face.

אנשי התרבות של "תוכן הגבוה" יכולים להזדעזע למשמע משפטים בוטים, ישירים להפליא ומעוררי קונפליקטים אצל עמיתיהם מ"תוכן הנמוך" (למשל, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, ביו היתר).
אצל הראשונים יש להימנע מקונפליקט כמה שיותר ולשמור על ההרמוניה ולקבל החלטות בהתייעצות עם הקבוצה.
אנשי ה"תוכן הנמוך" הולכים ישר לעניין מבלי לעצור לשאול ולהתעניין יותר מדי בצד השני (הם משימתיים מאוד ופחות עסוקים ביצירת מסגרת של יחסים עם השני
(.
במדינות המערב, היכן שנמצא את רוב התרבויות של התוכן הנמוך, לא בהכרח חוששים מקונפליקט כי מאמינים שבדרך הזה ניתן להעמיק קשרים וללמוד דברים חדשים.
מיומנויות תקשורת בינתרבותית הם חשובות מתמיד ומהוות נכס חשוב בכל חברה שחפצה לבנות את קשריה ועיסוקיה מסביב לעולם.