נו, מה תענו לשאלה הזאת?

על פך השמן כבר שמעתם, נכון?

חנוכה מתקרב, ואתם יודעים שלרבים מאיתנו שהילדים שלהם כבר לא בבית-ספר (או יותר נכון הילדים בציפייה לחופשה מבית-ספר) החג הזה לא ממש מהווה אירוע מרכזי.
גם צריך להגיד את האמת, נס פך השמן גם ככה אף פעם לא הזיז לי יותר מדי:  סיפור הנס שבו  כמות השמן שהייתה מספיקה להדלקת המנורה למשך יום אחד, למעשה הספיק לשמונה ימים...
נו, בסדר אבל לא נפלתי מהכיסא...

אבל במחשבה שנייה... זאת של ילד מבוגר (אני מדגיש "ילד מבוגר" ולא סתם "מבוגר", יותר מתאר אותי...), יש פה משהו נוסף.
יש פה משהו נוסף שהוא מאוד "אימוני", חשוב, מאוד חד ומחודד לאותו מקום שרובנו צריכים לשמור עליו, להתחזק בו...האם אנחנו יודעים לעשות מהמעט שיש לנו, הרבה מאוד?
במילים אחרות, האם אנחנו יודעים לקחת את הפוטנציאל העצום שבתוכנו ולהגיע רחוק, רחוק מעבר לגבולות שאנו שמים על עצמנו?
כן, אני חושב שאנחנו לא רק יכולים, אנחנו חייבים, כי אלו הם חיינו והם קצרים, קצרים מדי.

בעצם, אחרי הכל,כבר כשאני כותב את השורות האלה, אני מתחיל להתקרב יותר לפח השמן הזה...

חג אורים שמח!

ולפעמים המנהל גם צריך להיפרד מהמאמסרטמיינד

לאחרונה, קבלתי מכתב מאחד מהמנכ"לים שהחליט לא להמשיך בקבוצת המאססרטמיינד למנהלים...
אמנם תמיד כואב שנפרדים אבל כמו שאמר אחד מהמנכ"לים הוותיקים בקבוצה: "...היה כייף איתך ואני מאמין שגם יהיה בעתיד. בכל מקרה מי שנכנס לקבוצה שלנו נשאר לתמיד ולא יכול לעזוב, הוא רק לא מגיע לפגישות."



אני חושב שזה אומר הכל...

--------------

"חברים יקרים,

עברתי יותר משנתיים במחיצתכם, שנתיים מאד משמעותיות מבחינתי.

לאחר 17 שנים במקום עבודה אחד, נמצאתי בצומת דרכים, בו היה עלי לקבל החלטות משמעותיות לעתידי.

הקבוצה, הסביבה, אוסף האנשים שאתם השפיעו עליי רבות בשנתיים הללו.

מצאתי אוסף מאד הטרוגני של אנשים ודמויות, שיכולים להחזיק בדעות הפוכות לחלוטים בנושאים מסוימים, ויחד עם זאת, בהנחייה והנהגה מיוחדת ורגישה, לתת תחושה של יציבות.

מצאתי עצמי משתף כמה פעמים (3 או 4 כמדומני), ובכל פעם נפעם מחדש. גם מהפתיחות והחשיפה שהרשיתי לעצמי ליצור, ולא פחות משפע הדעות וההמלצות.

אני חייב לומר ששמעתי כמה פניניי חוכמה שאני משתמש בהם באופן שוטף.

החיים לוקחים אותנו לכל מני מקומות והרגשתי צורך לצאת לפגרה.

אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם, שזכיתי להיות חבר בקבוצתכם.

תודה מיוחדת לרוני, המנטור, המנחה, היד המכוונת. לעיתים גוער כשהילדים מתפרעים אבל תמיד מוביל אותנו בחזרה לתלם.

מאחל לכולכם רק טוב, ולהתראות במהרה."

ש.

חכמת ההמונים....חכמת המאסטרמיינד!

במאמר שקראתי זה עתה ממוסף "כלכליסט" בעבר (המאמר היה שמור אצלי כבר שנה...)- שלדעתי מרתק ו ממש "מדבר מאסטרמיינד" פחות או יותר, בשפה אחרת- דבר שאני חושב כל-כך להפנים לא רק אצל כל אחד מאיתנו אבל בארגונים, שותפויות, שיתופי פעולה, צוותי הנהלה, וועדות היגוי וכיו"ב,  ועל הדברים היפים האלה שפשוט לא מצליחים לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם!...

"כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה..."

המאמר סוקר מחקרים וגילויים שמצביעים על הדברים שהובילו לעבודה הפורייה ביותר בקבוצות, בניגוד לכמה "מיתוסים" אחרים:

1.         אמפתיה

2.         רגישות חברתית

3.         הקשבה

4.         דיבור שוויוני ולא ארוך

5.         שוויוניות

Does this ring a bell??

כל אלה- ואלה בדיוק!- הם הערכים של המאסטרמיינד שאני מוביל כבר כמעט 9 שנים....!!!

זה לא סתם לשבת ביחד, וסתם לנסות להקשיב, זה אוסף של דברים ופרמטרים- ביחד עם הכנה והנחייה מקצועיות ומתאימה לעולם העסקי- שמביא את התובנות, וההשפעות גם על הצד עסקי-ביצועי וגם על הצד האישי- אנושי...יופי של מאמר ומחקר!

"כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה"

כולנו רוצים את אותו הדבר... איש חזון, הוארד שולץ, מנכ"ל סטארבאקס

איש חזון, איש מעשה, איש שמבין שההצלחה עסקית אמיתית היום לא יכולה להיות מנותקת מהערך האנושי....הווארד שולץ, מנכ"ל סטארבאקס:

"The human spirit and the human condition…a company that values employees as human beings and not just a line on the balance sheet…it can work and it is sustainable- all around the world…if you reach out and appreciate another human being it will come back to you."

צפייה בסרטון:

http://www.youtube.com/watch?v=JY6AJG1gozQ&feature=share&list=PLE86277142DC7215D

ב 2012, לסטארבקס היו יותר מ 20000 חנויות ב 62 מדינות ומכירות מעל 13 מילאירד.

מסר לכל הציניקנים: כסף וערכים- בהחלט הולכים ביחד. צריך רק להאמין בדרך וללכת בה....ולהמשיך ללכת בה גם לאחר שיגיעו הפיתויים, המבקרים וכל שא ה"מתקיפים"...

מי מחליט ואיך מחליטים?

לאחרונה קבלתי מייל מאדם אחד שאני מעריך בהחלט, וותיק המאסטרמיינד שלי כבר מספר שנים, בעל-עסק מזה כעשור ואחד שידו בדברים רבים וחשובים.
אני רוצה לצטט מהמייל הזה כי יש בתוכו הרבה ממה שאני חושב מאפיין "אנשי מאסטרמיינד מובהקים אצלי:
"חשוב לשמוע אחרים, אבל לא להסתובב 180 מעלות בכל פעם ששומעים דעה חדשה- אחרת לא תצליח לעשות כלום אף פעם...
לשמוע אחרים - כן.
להתרשם- - בטח.
להחליט לבד- חובה."

אני בהחלט מסכים.
המאסטרמיינד מביא את הערך המקסימלי שלו בדרך שהוא מאפשר "לשמוע אחרים, "להתרשם"...
הוא לא בא במקום החלטה- זאת שייכת לאדם לבד.

להתקדם מחייב...בחירות...החלטות...Get-Go!

לא פעם ולא פעמיים אני פוגש באנשים שכביכול יש להם "דילמה" אבל זאת לא ממש דילמה...
הם פשוט מפחדים לבחור, כי כמו כולנו, הם חוששים לאבד את האופציה ל"משהו אחר".

הוויתור על ה"משהו אחר" יכול לתקוע כל אדם, כולל אנשים עסקים "מקבלי החלטות".

לשם כך, יצרתי את  תכנית ה "Get-Go!"- בעבודה מאומצת ומונחת אני מביא את האדם לרדת מהגדר, לכתוב תכנית בעמוד אחד...ולבחור!

להתקדם משמעו, לבחור, לבחור משמעו- Get Go.