בעולם הקואצ'ינג לומדים להעריך כוחן של אנלוגיות בכדי לסייע למתאמנים לדהור קדימה בחיים.
כך שקראתי את האנלוגיה הבאה מאת מאמן קולגה בארה"ב, סטיב שטראוס, ישר נמשכתי אליה ככלי שמעיר וגורם להתבוננות במעבר הזה של חג הפסח, שהוא חג המקדש את העבר –"יציאת מצרים"- תוך כדי שהוא נמצא ממש בהווה- ליל הסדר, לדוגמה.
אני מזמין אתכם לחשוב על משהו לא מאוד מרגש בעצמו- את השמשה הקדמית באוטו, ו"חברה שלה", המראה האחורית הנמצאת לידנו באוטו.
השמשה הקדמית היא גדולה בהרבה מהמראה האחורית ויש לזה סיבה: הרבה יותר קל להסתכל קדימה על מה שאתה מייצר מאשר להסתכל אחורה על העבר שלא ניתן לשינוי.
העבר טומן בחובו חרטות רבות, אולי טראומות, טעויות בדרך, בנוסף לזיכרונות טובים ומהנים.
כשמסתכלים על העבר דרך המראה האחורית הקטנה, ניתן לראות, להיזכר בו ואף לשוחח עליו, אבל זה לא מקום להישאר שם זמן רב, כי החיים נמצאים בהווה עם מחשבה והתכוננות לעתיד.
בראייה קדימה "דרך השמשה הקדמית" – בקצב מהיר או איטי- רואים את התמונה הרחבה, האפשרויות הבלתי- מוגבלות ולא מרגישים את ההגבלות של הראייה מצומצמת של המראה האחורי.
בליל הסדר אני נקראים לחזור לעבר, לשמוע ולשנן שוב את העבר, את הרגעים המכוננים של העם היהודי, לתת לזיכרון תפקיד מרכזי כדרך לחזק את ההווה וכח לפלס את דרכנו בעתיד.
בליל הסדר יש לנו גם את המראה האחורית אבל רק על מנת שנוכל להשתמש ולהעריך את "השמשה הקדמית" ביתר שאת.
כאן אני רוצה לשתף אתכם בשיר מקסים שכתב אמנון ריבק ממדרשת אורנים, "כל אדם צריך מצרים".
כל אחד עם ה"מצרים" שלו, ה"מראה החיצונית" שלו, אבל כל אחד צריך גם את ה"ירושלים" שלו, המקום שהוא חולם אליו, הולך אליו ומייצר אותו...
ברצוני לאחל לכל החברים שלי פסח שמח, משמעותי, עם הרבה חום, אהבה והתבוננות. מזמין אתכם לחשוב מה אתם רוצים לעשות עם ה"שמשה הקדמית" שלכם, העתיד לפניכם!
---
כל אדם צריך מצריים (אמנון ריבק)
כל אדם צריך שתהיה לו
איזו מצרים,
להיות משה עצמו מתוכה
ביד חזקה,
או בחריקת שיניים.
כל אדם צריך אימה וחשכה..
גדולה,
ונחמה, והבטחה, והצלה,
שידע לשאת עיניו אל השמיים.
כל אדם צריך תפילה אחת,
שתהא שגורה אצלו על השפתיים.
אדם צריך פעם אחת להתכופף
כל אדם צריך כתף
כל אדם צריך שתהיה לו
איזו מצרים,
לגאול עצמו ממנה מבית עבדים,
לצאת בחצי הליל
אל מדבר הפחדים,
לצעוד הישר אל תוך המים,
לראותם נפתחים מפניו לצדדים.
כל אדם צריך כתף,
לשאת עליה את עצמות יוסף,
כל אדם צריך להזדקף.
כל אדם צריך שתהיה לו
איזו מצרים.
וירושלים,
ומסע ארוך אחד,
לזכור אותו לעד
בכפות הרגליים.
