יום שלישי, 20 בינואר 2015

חברים, העניין הוא ההתמדה!

"Ambition is the path to success. Persistence is the vehicle you arrive in."
    Bill Bradley

אתם מכירים את התופעה שרואים כל-כך הרבה שיש הרבה מאוד רצון, רעיונות טובים, תכניות ואז...הסיפור מת בדרך...?
זאת תופעה מוכרת לי, בהרבה מתאמנים שמגיעים אבל גם, לפעמים...אצלי!
כנראה שקל לנו לרצות דברים, קל לנו לחשוב על דברים, לדבר אליהם ואפילו לעשות אבל...המפתח הוא ההתמדה, בהתמדה צריכים להמשיך להתאמן.
כנראה שרוב מה שממש שווה לנו בחיים הוא פרי התמדה. 

ההתמדה היא כל התחבורה לעבר היעד.

יום שלישי, 6 בינואר 2015

הדרך של סיינפלד למנוע דחיינות

כולנו מכירים את סיינפלד כאחד הקומיקאים הגדולים בעשרות השנים האחרונות. מי לא ראה, צחק וחזר על פרק אחד או יותר של הסדרה. האם ידעתם שלסיינפלד הייתה גם שיטה למנוע דחינות? היא נורא פשוטה:

1.      להחליט על פעולה אחת חשובה שאתה יכול להתחייב לעשות אותה כל יום- אבל ממש ממש כל יום (כתיבה, ספורט, למידה, למשל).

2.      קבע על כמה אתה מחויב לעשות בכל יום- לא יותר ולא פחות.

3.      קנה לוח שנה של 365 ימים בשנה ותלה על הקיר במקום שתראה אותו בקלות.

4.      לעשות כל יום, אבל כל יום מבלי לפספס, ובכל פעם שסיימת לשים X גדול באדום על הלוח והיום.

5.      וכך ממשיכים כל יום....כל יום!

6.      גמרנו!

אז מה? קבלתם תובנות הדור? סודות ההצלחה? המרשם של קוקה- קולה"? לא, אבל...אבל, זה בדיוק מה שנותן לכל- כך הרבה אנשים את היכולת להצליח. הרצון להקדיש את הזמן שלהם- לדבר מאוד ספציפי, מאוד ממוקד, מאוד תחום והחשוב, ואפילו שמעדו פה ושם----חוזרים למגרש!

עכשיו אתם יודעים. תעשו את זה מספיק אז יכול להיות שגם אתם תהיו מיליארדרים כמו סיינפלד.

יום ראשון, 4 בינואר 2015

הביאו גשם, לא רק עננים

יש פתגם ערבי שאומר "ההבטחה היא ענן, ההגשמה היא גשם". מתאים לנו השבוע שהגשם סוף סוף איתנו...
כולנו מכירים את ההבטחות לקראת שנה חדשה, ורובנו מכירים גם את האכזבה שלא מימשנו אותן אחר-כך (מחקרים אומרים שבערך 90% מההבטחות האלה לא ממש מגיעות למימוש).

אז הנה המקום להזכיר: האם אתם שייכים לעננים או לגשם? אין לשכוח, הביטוי הוא "גשמי ברכה" ולא "ענני ברכה".

הבדל גדול- נכון?

יום חמישי, 1 בינואר 2015

להיות הורה- מי יודע מה בדיוק נכון?

כל מי שיצא לו להיות הורה יודע יפה מאוד: זה אחד הדברים החשובים ביותר בחיים- אולי אפילו החשוב ביותר- שלא למדו אותנו כלום על זה קודם, מצפים שנהיה on the job training, ממש להתגלח על הזקן של הרך והלא כל-כך רך.

ה"תפילה" הזאת- מפת דרכים ראויה...וחיונית!

-----------------------------------------------------------

תפילת ההורים

אלהים,
תן  לנו  את הכח לקבל את ילדינו כמו שהם,

תן לנו את החכמה להגיש להם את העזרה שהם זקוקים לה, ולא זו שאנו רוצים להגיש .

תן לנו את התבונה לחנך אותם ולעצב דמותם
מבלי לגזול את עצמאותם, עצמיותם ואישיותם .

תן לנו את הצניעות להבין
שלא הכל אנחנו יודעים טוב מהם,
ושיש דרכים שונות לעשות אותו דבר,
ולא תמיד הדרך שלנו היא היותר נכונה.


תן לנו את האומץ לעמוד על שלנו בעקשנות,
ובאותו הזמן לשמור על כבוד האדם.

אלהים,
עזור לנו לעשות אותם מאושרים.

אמר חכם: סיני, יפני, בודהיסטי, סופי, יהודי קשיש וכד' .  

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

מכתב פרידה לביתי היקרה לפני ה"טיול הגדול"...

היום, ב 4:30 לפנות בוקר, נפרדנו אני ואשתי, מירב, מביתנו הבכורה, שני, שעפה לה לכוון דרום אמריקה לבלות חצי שנה מחייה.
זהו ה"טיול הגדול" הידוע כמעט כ"חובה" בימנו אנו, אך לי זה אף פעם לא נראה כחובה אלא כ"זכות", לקחת את הזמן ולעשות ממנו משהו באמת מיוחד ושונה.
יומיים לפני יציאתה של שני, התיישבתי במשך כשעתיים וכתבתי מכתב לשני, "מלב אל לב" ונתתי לה אותו בארוחה משפחתית שעשינו בשבת לפני היציאה.
ביקשתי וקבלת את רשותה של שני לפרסם את המכתב הזה, עם המחשבה שבוודאי יש עוד הורים רבים שיכולים להזדהות עם המכתב, עם המצב, ועם המקום המיוחד הזה של: מצד אחד להיות הורה במקום של "והגדת לבנך", ומצד שני, להישאר עדיין אנחנו עם ה"טעם של עוד", ש"הטיול הגדול" איננו תם, הוא רק בהמתנה להזדמנות הבאה ובגרסה הבאה....
------------
לשני ביתי האהובה,
בעוד 3 ימים יגיע המועד לטיסתך ל"טיול הגדול" שעליו חשבת ותכננת כל-כך הרבה.
בעוד יומיים יגיע הזמן למבחן הפסיכומטרי שגם אליו נערכת בכל מאודך, גם הוא עוד נקודת ציון משמעותי עבורך... רציתי לשתף אותך בכמה מחשבות וברכות כ"צידה לדרך", דבר קטן (אבל לא קטן מדי!) שתוכלי להוציא ולקרוא מתי שבא לך, אם יבוא לך...


את יודעת, שניקוש, שאני מאוד מחובר ל"טיול הגדול" שלך, וזאת עוד לפני שנולדת:-), ואני בהחלט מתרגש לקראת הימים הבאים ולקראת התקופה המוזרה הזאת של חצי שנה שלא נראה אותך בבית.
כשאני חושב על עצמי והטיול הגדול שלי, שיצא לדרך לפני כמעט 32 שנים, קשה לי להאמין שעבר כל-כך הרבה זמן.
הייתי אז חודשיים לפני יום הולדתי ה 24, כידוע לך זה התחיל עם רצון לעשות תרמילאיות של חצי שנה עד שנה ונגמר בארבע וחצי שנים של התפתחות, שינוי, חוויה והרבה יותר מזה.
אני באמת לא מאחל לך שגם דרכך תהיה כה ארוכה כמו שלי (בבקשה לא :-) ....), אבל לכל אדם יש את זמן, המינון והדרך שלו.
עבורי הטיול הזה היה ניסיון אותנטי שלי לשבור את ה"ההליכה בתלם" באופן אוטומטי (למרות שגם קודם לכן לא הייתי ממש ב"תלם"), היה זה ניסיון להגשים דברים שלא הרגשתי שהתאפשרו לי להגשים עד אז, שרות צבאי שלא סיפק אותי, לימודים שלא דברו אלי, רצון עז להרחיב אופקים, חשיבה ומעגלים, הרצון שלי לבחור את הדרך שלי על פי בחירתי ולא להישען על מה שאחרים אמרו, עשו והטיפו לאחרים לעשות.
הטיול היה בשבילי ההתגלמות של לקחת אחריות אישית על חיי באותה נקודה בחיים.
ולבסוף, הוא עשה את זה והרבה יותר מזה- למעשה, הוא השפיע על חיי לא פחות מכל דבר אחר משמעותי שקרה בחיי כי הוא גרם לי לראות את העולם בדרך אחרת, את עצמי בדרך אחרת ו"להגדיר את המגרש מחדש".
עד עצם היום הזה. בהרבה מאוד מובנים, אין תחום בחיים שלי שלא הושפע מהתקופה של ה"טיול הגדול" ומה שאירע בהמשכו.
הוא איתי, במודע ולא במודע, חלק ממני, השפיע על הערכים הכי מהותיים שיש לי גם היום.
 “Travel is more than the seeing of sights; it is a change that goes on, deep and permanent, in the ideas of living.” – Miriam Beard

“He who does not travel does not know the value of men.” – Moorish proverb

אז, למה אני "חופר לך" על כל הדבר הזה, שהוא בטח לא חדש לך?
מהסיבה הפשוטה שאני רוצה לאחל לך את הדברים הבאים, שכולם באים גם הם "משם" אפילו שלקחו הם צורה אחרת, וביטוי אחר.
הנה 10 הברכות .איחולים מ"בית-אבא" בתקווה שתיקחי אותם אתך לאן שתתגלגלי:

1. הטיול הזה הוא "שלך"! הוא זמן- אגיד ה"יחיד" אבל בין המעטים שיהיו- לעשות מה שבראש שלך, ללא מטרה מוצהרת, תוצאה מוצהרת, ציפייה מוצהרת- אז תהני מזה!
תזכרי שמה שמעצבן הוא לא ממש מעצבן כי את ב"time off", יהיה פחות או יהיה יותר זה לא כזה משמעותי- העיקר שתיקחי את זה בסבבה.
אז באמת אין על מה להתעצבן, לא בחלק האישי, לא מהבין-אישי ולא מהמקומות- זה הכל בידיך איך שתגיבי לעניינים.

2. זאת הזדמנות פז ללמוד, להרחיב אופקים, ללמוד על עצמך, על דעותייך והנחות היסוד שלך, על אחרים, על איך נראה העולם בצד השני ומתוך כבוד אמיתי לצד השני, ללמוד בדרך רגועה, לא מספרים או ממסגרות אלא ממה שהחיים מזמן לך, גם מתובנות שיצוצו לך תוך כדי- איזה יופי!
“When you travel, remember that a foreign country is not designed to make you 
comfortable. It is designed to make its own people comfortable.” – Clifton Fadiman


3. אל תשכחי שאת מקבלת זכות מיוחדת שלא הייתה לרוב רובם של האנשים בהיסטוריה של העולם: לנסוע בכיף ולהתארח במקומות רחוקים, שפות אחרות, דתות ותרבויות אחרות- זאת ממש, ממש זכות- אז תנצלי את זה לטובה, עם כל הפיתויים של להיות ב"ישראל הקטנה" שנוהרת לשם בהמונים- ככל שלא תהיי בתוך הבועה הזאת תיחשפי לדברים חדשים שלא ידעת אותם אז תנצלי את זה!
יש לך הזדמנות ללמוד ספרדית כפי שחיים אותה ולהכיר אנשים שלא תראי אותם שוב בחיים, אבל שמפגש ביניכם יכול להיזכר עוד שנים רבות –גם זאת הזדמנות שיש לנצל.
“The world is a book and those who do not travel read only one page.” – St. Augustine

4. את הולכת לראות ולחוות טבע מדהים- שמרי על עצמך שתהיי בטוחה גם בגבהים הגדולים, מזג האוויר ההפכפך, אתגרים פיזיים קשים אולי, אנו סומכים עליך, על שיקול דעתך והכוח שלך לעמוד על מה שנראה לך נכון, גם אם תהיי במיעוט. 
יש סכנות בדרך כולנו יודעים אבל יש לך ראש מצוין, על זה כולנו סומכים!

5. אני יודע שהטיול בדרום אמריקה נחשב במידה מסוימת כ"דרך המסיבות"...
לא אוכל ולא ארצה להגביל אותך בדברים האלה, גם זה חלק מהחוויה הגדולה...רק תזכרי בבקשה, בבקשה שכל ה"חומרים האלה" שללא ספק תיתקלי בהם הם הרבה יותר חזקים מ"חוויה"- חומר אחד לא נכון, יותר מדי או לא מזוהה יכול לדפוק את הראש שלך לכל החיים---ואת כל החיים שלך...
גם פה אנחנו סומכים על החכמה והתבונה שלך...

6. אל תשכחי שכל טיול מוצלח הוא שליטה טובה באיזון של הנאה מול סיכונים- וזה כולל גנבות, אבדות, תאונות, וכל שאר הדברים שאין לנו תמיד שליטה עליהם.
שיהיה לך את השכל הישר וגם את המידע הנכון לכל מקום, כלי תחבורה וגם אדם שתפגשי בדרך- אין נוסחאות, לצערי.
“A traveler without observation is a bird without wings.” – Moslih Eddin Saadi

7. אני מקווה שתשמרי לך על הגמישות, כי הוא החשוב, אבל גם לזה יש גבול.
תכנית בלי גמישות היא סטטית אבל גמישות בלי תכנית רק מבלבלת ויכולה לגרום לטעויות ובזבוזים סתם.

8. שני, הרווחת את הכסף שלך ביושר ובעבודה רבה- תוציאי אותו איך שתרצי.
זה גם שיעור חשוב בחיים, לא?


9. האם  חצי שנה תהיה חצי שנה? האם באמת נראה אותך חזרה ללימודים באוקטובר 2015? אני באמת מקווה שכן, את הסיבות את כבר יודעת.
אני מקווה שתזכרי את זה גם אם בא לך לשנות את התכנית... אבל אם כן תחליטי לעשות זאת את יודעת שאני אאתגר אותך ואולי אפילו אתווכח אתך אבל בסופו של דבר, זאת החלטתך, ואני תמיד אתמוך בהחלטות שאת שלמה איתן בלב ובנפש...

10. ואחרון, אחרון חביב...הגענו לעשר...
זה שאל תשכחי אף פעם....
שיש לך אנשים פה שמאוד אוהבים אותך, רוצים תמיד לשמוע כל דבר שבהם תרצי לשתף אותם, חושבים ואוהבים אותך מרחוק ותמיד, תמיד כאן לייעץ, לשוחח, לעזור- 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה.

ושניקוש, ביתי הבוגרת והמקסימה, אסיים במילים היפהפיות והמרגשות של הרב קוק -וגם מנגינה המרגשת כל פעם מחדש:
”בן אדם עלה למעלה עלה / עלה למעלה עלה בן אדם / עלה למעלה עלה. 
כי כוח עז לך, / יש לך כנפי רוח / כנפי נשרים אבירים, 
אל תכחש בם / פן יכחשו בך / דרוש אותם דרוש בן אדם / וימצאו לך... 

שיתגשמו כל משאלותיך והטיול הגדול ושנזכה לשמוע ממך על החוויות, התובנות והמחשבות שלך קדימה- 

באהבה ובכבוד רב לביתי,

אבא

יום שישי, 19 בדצמבר 2014

האומץ להתחיל

Displaying david hartman.jpgהשבוע, שבוע של חג החנוכה תשע"ה, התוודעתי לקטע מקסים בעיני, מפי הרב פרופ. דוד הרטמן, ז"ל, אחד הקולות (המעטים מדי לצערי) מתוך העולם היהודי האורתודוקסי שמוביל קו של פלורליזם, פתיחות, קשר עם האחר וכבוד לאחר.
בזכות אנשים כמו הרטמן נשאר המסורת מקור עכשווי, נוכחי, נגיש ומוערך גם לאלה שמצאו את דרכם החוצה לעולם גדול יותר, גלובלי יותר ולעתים גם מנוכר יותר...

Displaying david hartman.jpg

האומץ להתחיל
הרב פרופ. דוד הרטמן

חז"ל, כשדנו בנס פך השמן, הקשו: מדוע אנו חוגגים  את חג החנוכה שמונה ימים ולא שבעה בלבד?
שהרי לפי מה שנאמר היה די שמן בפך ליום הראשון, כך שרק שבעת הימים הנוספים היו צריכים להיחשב כימי נס.
כמה הסברים מתוחכמים הוצעו לקושיה זו, אך ניתן להסביר את האופי הניסי של היום הראשון כנכונות העדה להדליק את המנורה, על אף שלא היה בה מספיק שמן להשאירה דולקת למשך כל הזמן הדרוש להשלמת חנוכתו המחודשת של המקדש.
הנס, אם כך, בא לידי ביטוי בנכונות העדה להתחיל במשימה, ללא ביטחון שניתן יהיה לסיים אותה...

אורות החנוכה מעודדים אותנו לבטוח בהתחלות מעשה ידי האדם ולמקד את תשוקותינו ומאמצינו בהזדמנויות הנוקשות לפתחנו.
עלינו לערות ערגה אינסופית גם לתוך פכים קטנים.
הכוח להמשיך ולהתמיד נובע מהאומץ להתחיל בתהליך ע"י הדלקת הלהבה הראשונה.  
היכולות וההישגים האנושיים הם תוצאה של פעולה, ולא של אידאות נשגבות וכוונות טובות.  
מנורת החנוכה דלקה שמונה ימים בזכות אלה שהיו מוכנים להדליקה ליום אחד בלבד.

יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

הערך באימון למנהלים: כל אחד עם הזוית שלו

לאחר כמעט 11 שנים ואלפי שעות של אימון אישי למנהלים ובעלי- עסקים אני מוצא את עצמי שואל את השאלה- "מה בדיוק האדם הזה לוקח הביתה מהתקופה הזאת של האימון?"...לא תמיד יש לי תשובה ברורה לעצמי, לפעמים אני מפחית בערך ופתאום אני שמח לראות שטעית, ולפעמים אני רואה התקדמות עצומה והלקוח לא כל-כך רואה את זה...ככה זה..

החלטתי להביא כאן עדות שקבלתי לפני מספר ימים מאדם שבאמת חשבתי לעצמי שאולי לא ממש תרמתי מספיק...ושמח לראות שהתבדיתי!
לרוני שלום,
בתום תכנית האימון אתך רציתי להודות לך ולספר שאני מאוד מרוצה ממה שעברתי ביחד אתך!
האמת היא שלא ידעתי בדיוק למה לצפות, זה היה חדש לי, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא "עוד הדרכה או ייעוץ"… מצאתי את עצמי חושב עם עצמי, מדבר עם עצמי וגם מקשיב לעצמי בדרך אחרת.
בעולם שלי הכל זז מאוד מהר ולחוץ ואין את הזמן להסתכל כאילו מבחוץ על כל הדברים האלה.

למדתי את ערך הפתיחות, מה קורה שאתה לומד לפתוח דילמות, לבטים, אתגרים וקשיים, ביחד עם אדם מיומן ומנוסה, גיליתי שיש פה ערך מוסף, אחר, עובד, מקדם, ובעיקר מפתח!
אני בהחלט רוצה להמליץ להמשיך את העבודה אתך עם אחרים בחברתנו, גם במסגרות נוספות, המפגש השבוע שלנו יחסר לי אבל אני בטוח שזה לא "שלום" אלא בהחלט "להתראות!"

אלכסיי יזראילוב
סמנכ"ל מכירות
קבוצת דולינה