פוטרת כמנהל... עכשיו אתה מתחיל בנטוורקינג?!

לא!! בבקשה, רק לא זה! אני יכול כבר לראות את זה ולשמוע את זה. כואב הלב.

כואב הלב לראות את החבר'ה המצוינים האלה, שכל חייהם הולכים ממקום מוצלח ביותר למשנהו, תמיד משרים אוירה של מצליחנות כזאת ופתאום... אי-שם בגיל ה 40+, בטוח כבר ב 50+, הם מוצאים את עצמם----בחוץ! פיטורין, "התפוטרין", צמצומים, סטארט-אפ שלא עשה סטארט, וכל שאר הירקות- מה שיש במשותף, שהם שם והוא (היא) ....לבד, לבד...

אז מתחיל הקטע שקשה לי אותו. זה הקטע שבו המנהל שלנו הנחמד, עם קורות החיים הבאמת מרשימים אומר לעצמו, וגם לאחרים (וגם לי) ,"עכשיו אני צריך לעשות נטוורקינג וצריך לשלוח את קורות החיים לכל מיני אנשים.... אבל למי?" זאת בדיוק הבעייה- אין לו מספיק למי!!

שנים רבות לימדו והכשירו את המנהל המלח-הארץ שלנו להיות שם במאה אחוז עבור המשימה, הצוות, הארגון, הפרויקט, הוא תמיד היה שם, והיה והיה, עד שעות המאוחרות של הערב, גם בלילות בלאפטופ וגם בסופי שבוע. 

זמן לא היה לו, ואם כבר היה לו אז קודם-כל המשפחה ואז הספורט ואז...לא היה אז, כי לא נשאר זמן.

זה הזמן שהוא באמת היה צריך לדאוג כל הזמן בשוטף, לשמר את הקשרים, לעשות בשביל אחרים, לא להזניח את הכל "למען המולדת" כי אין לנו עסק עם "מולדת" אלא עם ארגונים קפיטליסטים שבשורה התחתונה אתה לא נמצא. 

שם נמצאים שיקולים אחרים לגמרי, השיקולים אינם אנושיים והם בוודאי לא אישיים נגדך. אתה צריך ללמוד לדאוג לעצמך.

ועכשיו? מה נגיד שמאוחר מדי? לסגור את האורווה אחרי שהסוסים  כבר ברחו?

אולי, אבל... לא, לא מאוחר מדי רק קשה הרבה יותר כי  את רשת נטוורקינג לא בונים יום אחרי שפיטרו אותך, זה לא עובד ככה, יקירי.. אומנות הנטוורקינג זאת כלי חובה לכל אדם מקצועי, ומנהלים בארגונים הם אנשים מקצועיים. 

בונים קשרים דרך הדדיות, דרך בניית קשר חברי ודו-סטרי על ציר של שנים רבות במשך החיים. אף אחד לא רוצה לשמוע שפתאום נזכרת בו עכשיו כשאתה בחוץ, איפה היית כל השנים האלה?
האמת? האמת היא שלא היית, כי היית עמוק בעבודה שלך, במשימה שלך, מיקדת ומיקדת ולא כל-כך ראית שיש גם עוד עולם בחוץ.

אלה החדשות הרעות, וכעת לחדשות הטובות... כל יום הוא הזדמנות חדשה להתחיל בלתת ערך לאחרים, כל יום זאת הזדמנות לחדש קשר שיהיה דו-סטרי, כל יום יש אפשרות לחזור לכלל בחיים שאנשים עוזרים לאנשים ובכך נבנית רשת גומלין של רצון טוב. 

גם אתה יכול להצטרף.

רק אל תשכח אותנו ברגע שתתברג למקום הבא. 

סובב סובב מסתובב הגלגל. 

הוא גם הגלגל שלך...

מנהלים: המאסטרמיינד חשוב לכם יותר מהנטוורקינג!

אם תפנו לעשרה מנהלים באקראי ותשאלו אותם מה הכוונה ב"נטוורקינג", סביר להניח שלפחות חמישה ידעו לענות לך, אם כי לא בטוח שתקבלו את אותה התשובה. 

הנטוורקינג הוא תורה חשובה המבוססת על היכולת של אנשים לעזור לאנשים אחרים בהפניות למשאבים והזדמנויות, קשרים לאנשים ופתיחת דלת ליוזמות למיניהן. כולנו יודעים שנטוורקינג הוא חשוב לאדם בתהליך חיפוש עבודה, וזאת  בדיוק הבעייה, כי המפתח לנטוורקינג על פי הגורו הגדול, דר. אייון מייזנר , הוא בזה שבונים אותו על ציר של שנים,  הינו טיפוח "הון חברתי", ואינו נולד פתאום כאשר מפטרים אותך ואתה צריך "לעשות נטוורקינג" למצוא את התפקיד הבא. 

זה לא עובד ככה, זה לא זמן טוב ללכת לחפש את החברים שלך אחרי שלא שמרת איתם על קשר במשך מי יודע כמה זמן. ללמוד נטרווקינג זה חשוב, לעשות נטוורקינג זה עוד יותר חשוב,  כאשר מדובר בלפתח יחס של נתינה לאחרים עם רצון טוב וכנות מבלי לשבת ולרשום את הכל בפנקס המכולת. הון חברתי הוא נכס חשוב שמצטבר במשך שנים רבות.

אך אם הנטוורקינג הוא לא מוכר לכולם ומרבית המנהלים אינם מצטיינים בזה, ה"מאסטרמיינד" כמעט ולא מוכר כלל והינו מהותי עוד יותר למנהלים ובעלי עסקים! 

גישת המאסטרמיינד חורטת  על דגלה ש"מה שרואים, שומעים, חושבים וחשים ביחד, לא עושים בלבד", כלומר המנהל הבודד נמצא בחיסרון כבר מההתחלה כי הוא נמצא לבד בצמתים, מצבים ודילמות היכולים להשפיע בצורה קריטית על הצלחתו. "מתי", שואלים במודל Dunetz-Mastermind, "בפעם האחרונה עשרה אנשים חשבו בשבילך?". מסתבר שהתשובה הדומיננטית היא "בכלל לא", וכאן טמון ההבטחה הגדולה של המאסטרמיינד ככלי ניהולי לפתרון בעיות והתפתחות מקצועית ואישית. על מנת שהמאסטרמיינד ייתן את ערכו המלא חייבים לשרור אוירה של ביטחון, דיסקרטיות, שוויוניות, כנות ורצון חיובי לתת ולקבל, כאשר ידי המנצח (המנחה המקצועי של המאסטרמיינד) הן הגורם המדליק ומנווט את כוחה של הדיון ברוח ערכים אלה.

היכן נמצא הערך המוסף? בכמה וכמה ערוצים בעת ובעונה אחת:

1.      החשיבה ביחד: ביחד מחפשים את הכוון היצירתי, השאלה הממקדת, ההתרשמות הכנה מאנשים שונים במעגל על מנת לפרוץ את המחסומים, לגלות את נתיב החדש ולהכפיל את מספר הרעיונות או האפשרויות... כמה טוב שבמקום מוח אחד שעובד לבד, ישנן 8-10-12 מוחות שעובדים איתך ביחד ל 30 דקות ורק עבורך?

2.      פרספקטיבות שונות: שמעתם על נקודות עיוורון? 

         יש מישהו שלא גילה שיש לו כאלה? והם לא נכנסות אליך לתוך הדרך הרגילה שלך לקבלת החלטות וניהול אנשים ומשאבים? בוודאי שכן....המאסטרמיינד הוא כלי עוצמתי להראות לך את אשר לא ראית עד עכשיו.

3.      תמיכה: מילה "מפחידה", בוודאי לגברים רבים במחוזותינו...חבל, כי תמיכה היא נכס ניהולי ועסקי כמו שהוא אישי ופרטי, אתה אותו אדם שם בפנים, אין שם גבול ברור,  אם אתה מרגיש פחד, לבטים רבים ומעצורים בקצב הניהול, ייתכן מאוד שדבר כזה ישתחרר וישתפר פלאות כאשר המאסטרמיינד שם להקשיב, כל אחד עם שתי אוזניים, ופתאום אתה עשוי לראות ולהתוודע....שגם להם היה משהו מאוד דומה שקרה להם והם פעלו בדרך של...

4.      Accountability- עוד לא מצאתי מילה טובה בעברית לזה אבל כולנו מכירים את הפער בין "לדבר על" ו "לעשות את", לא? המאסטרמיינד כקבוצה שנפגשת בקביעות מדי כמה שבועות הינו כלי מעולה לוודא שעשית, פעלת, החלטת וביצעת---יש מישהו שלא מעריך דברים אלה בניהול?

5.      בניית אמפטיה- אמפטיה היא ממש לא מילה השייכת לסדנאות " "touchy- feely, היא יושבת בדיוק במרכז לכל הדבר שאנחנו קוראים "אמון"- trust. ניסיתם פעם לבנות צוות בלי יצירת אמון? בניית יחסים טובים עם עובד, לקוח, שותף, ספק... בלי אמון? המאסטרמיינד הוא כלי נהדר לקידום ה trust, שאיתו בונם מגדלים ובלעדיו...אוספים את החתיכות....

המאסטרמיינד במהותו הוא "חדר כושר" שבו לומדים מעמיתים אבל גם מדיון בשאלות שאינן מן השגרה,  מתחזקים אודות לעצם השיתוף עצמו, לומדים איך לשתף, לומדים איך לבקש, לומדים ש"לא לדעת" זה לא רק בסדר אלה "מצוין", כי ביחד נעזור לך למצוא את הדרך!

המאסטרמיינד בונה פרדיגמה חדשה של התנהלות, היא יכולה לבנות מנכ"לים כמו שהיא יכולה לסייע למנהלים חדשים וצעירים אשר עושים את צעדיהם הראשונים במגרש הניהולי. אם להתחבר למטאפורה ידועה אך מאוד מוחשית: המאסטרמיינד לא נותן לך, מר מנהל,  דגים, והוא  גם לא מלמד אותך איך לדוג. הוא פשוט אומר לך כשתתחיל לצאת לדוג שלא תשכח שאתה איתנו ולא  לבד. ביחד אנחנו חכמים יותר, מנוסים יותר, חזקים וחיוביים יותר. ביחד נמצא את הדרך שכולנו נדוג דגים רבים וטובים יותר אך בדרך שטובה לך, נכונה לך עם הרבה אנרגיה ודרייב לעתיד...