‏הצגת רשומות עם תוויות מאמן עיסקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מאמן עיסקי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 15 בדצמבר 2012

יום הורים

אתמול היה "יום הורים" במכינה קדם- צבאית גליל עליון בקיבוץ כפר- הנשיא, היכן שבני נמצא בשנת ה"י'ג" שלו אחרי תיכון ולפני צבא, ומה אני אגיד לכם רבותי, יותר טוב מהדבר הזה אני אישית לא מכיר!
זה הסבב השני בשבילנו- ביתי היתה שם לפני שנתיים וזה היה לדעתי (וגם לדעתה!) השנה של החיים!

אז מה יש שם דיסניוורלד?
ממש, ממש לא, זה כל הקטע...אתה רואה וחווה מסגרת מדהימה בעיני: 38 אנשים צעירים בגיל 18, לומדים ל"שמע" ודנים בכיף ובהתלהבות על נושאים שרק לפני שנה היו נראים להם שיא ה"חפירה" והלא- רלוונטי- קהילה, ניווטים, היסטוריה ציונית, איסלאם, דמוקרטיה וסובלנות, מסורת ופילוסופיה יהודית, החברה הישראלית, קיימות, הישרדות בשטח, כושר גופני, ועוד....
התנדבות עם אוכלוסיות מוחלשות במדינה, התנדבות ב"עמוד ענן"...הם יוזמים, מנהלים את עצמם, מקבלים החלטות, להשפיע, לוקחים אחריות על זמנים...
כן, אתו ילד שהיית לא מזמן צריך לדחוף אותו מחו. לדלת מ 7:58 שלא יפספס את האוטובוס לבית ספר בעוד 2 דקות שההליכה לשם היא 5 דקות, אותו ילד חמד שהיה מנהל הרבה מחייו מול מסך המחשב, היום חי בקבוץ מלא ירק, טבע, מרחב, אויר צח, ביחד עם הרבה חבר'ה טובים כמוהו...

מה אגיד לכם, בכנות?
אני לא מאמין שהיה לי יותר מדי מה לאומר בבחירות החינוכיות של ילדי לאורך 12 שנים- אני לא מת על מסגרת של בית-ספר באופן כללי, נראה לי שיש דרכים יותר טובות להעביר 12 שנים מחיי ילד, אבל ההחלטה ללכת למכינה, שהיתה של הילדים בגיבוי חזק של אשתי ושלי, היתה ההחלטה היחידה שכן חשתי השפעה שלי בנושא...too good to be true- ay?

יש לי רק טענה אחת---למה לא עושים לי מכינה בגיל 53? למה לי לא מגיע דבר כזה?...

שרק ימשיכו ככה, שישמרו על עצמם, כי מעבר לפינה יש את צה"ל והוא כבר אופרה אחרת, מי ייתן וידעו לשמור עלינו, על עצמם ועל הערכים הרבים שאותם מטפחים כל-כך יפה היום.

יום רביעי, 11 בינואר 2012

אימון אישי ועסקי לטובת האדם שעובד לבד


עסקים רבים מדי מתנהלים ככה: אין ממש חלוקה בין בית ועבודה, בין תפקיד המנהל ותפקידי "כל השאר", זמנים לא ממש מתוכננים אלא " תרים טלפון מחר ונראה...", ובדרך כלל מרבית החשיבה מרוכזת בלכבות את שריפה של הבוקר או את המשבר של הצהריים.
זה לא רק בישראל, חברים, אלא תופעה גלובאלית, אך ניתן לאומר שישראל עם האופי ה"יזמי- דאגני- ווכחני" שלה היא "מצטיינת" בתחום...

מאמן אישי ועסקי משמש לא פעם שותף מצויין להבראת המצב, גורם מהותי שאיתו ניתן לעשות את הדרך מ"יורה לכל כוון", ל"מנהל מערכת", מ"להתנהל על פי הבטן" ל"נהל בדרך מאוזנת ומתוכננת יותר".

אני נזכר ברבים מלקוחותי: 
מנהל חברת לקבלנות תשתיות שידע עליות וירידות לכל חייו העסקיים- האימון נתן לו פרספקטיבה אחרת, אדם עם מי לחשוב ומסגרת שתוכה "התגבש" לקראת החלטות חשובות.
עורכת דין מוכשרת מאוד, שלא יכלה להגיד "לא" לשום דבר ואף אחד, ובסוף מצאה את עצמה מתנהלת על פי האג'נדה של כולם- חוץ מעצמה, כמובן. 
גם לא אוכל לשכוח את היזם הרפואי, שלא כתב אפילו מסמך אחד בכל החודשים שעבדנו יחד, אבל ניהל רשת של מרפאות עם עשרות אנשים- הכל מהפלאפון שלו- עד שהבין שהגיעו מים עד נפש, שיש דרך אחרת והיא לבנות ארגון ולא חדר מלחמה.

המאמן העסקי לשרות האדם העובד לבד הופך להיות בו זמנית כמה דברים נחוצים: מאמן, יועץ, מנהל, מועצת מנהלים, חבר, ועוד, אבל החשוב ביותר....הוא שם בשבילו, וזה דבר שאת ערכו קשה לאמוד-
It can mean all the difference…