יום שישי, 28 בנובמבר 2014

אדם, עשה לך חבר!

לאחרונה אני מוצא את עצמי מבלה יותר ויותר זמן עם אנשים מבוגרים ממני בהרבה, קשישים, בעיקר בני משפחה- הורים ודודים- אבל גם אנשים שלא בני משפחה.
קשה לי להשתחרר מהצער שעולה בי כשאני רואה עד כמה אני מגלה שהקשישים האלה אינם נמצאים בקשר תכוף עם חברים וידידים. או שכבר אין להם אותם (נפטרו), או שהעיסוק במשפחה, קריירה והגיל הרחיק אותם אחד מהשני לאורך השנים, או שפשוט אף פעם לא היה להם הרבה חברים!
עצוב לי.
עצוב לי לראות מצב כזה כי אני חושב שהוא לא טבעי.
במשך עשרות אלפי שנים בני- אדם חיו בשבטים, קהילות, כפרים קטנים, וכיו"ב, מתי בהיסטוריה היו כל-כך הרבה אנשים שחיו לבד? תחושתי היא שזה מצב שנוצר עקב העולם הגלובלי, הכלכלה הגלובלית, הקלות שבה אנשים נעים בחייהם ממקום אחד לשני עקב עבודה, הגירה מרצון והגירה שלא מרצון.
מחקרים רבים מראים שאחד מגורמי הסיכון הגדולים ביצירת מחלות היא הגורם ה"פסיכו-פיזי", דהיינו, סוג של בדידות, ניכור והתרחקות איש מרעהו.
לא צריך להיות מומחה לגריאטריה להתבונן סביבנו ולראות את התופעה הזאת....עצוב!
בעבודתי על עץ המשפחה שלי החובק עולם וארצות יצא לי לשוחח קצרות עם קרובת משפחה יחסית רחוקה בפלורידה בארה"ב (הפינה הדרום-מזרחית ביותר בארה"ב), בגיל 80+ שחייה בדיור מוגן.
איפה הבעל? נפטר.
איפה הילדים? אחד בפינה הצפון מזרחית של ארה"ב ושניים בפינה המערבית ביותר בארה"ב- הרי היא קליפורניה המפורסמת....
תגידו לי, ככה נהגנו להזדקן לאורך ההיסטוריה?
הנושא זורק אותי גם פנימה אל עצמי- כמה חברים אמיתיים (לא מכרים) רכשתי לעצמי בשנים האחרונות? במבט חפוז, אני חושב שכבר 25 שנים לא התווסף למעגל הקרוב שלי שום "חבר חדש" שאיתו אני בקשר תכוף, למרות שיש לי יותר מאלפיים אנשים באנשי- קשר באוטלוק שלי ולא מעט גם בפייסבוק—big deal...
יש משהו לא נכון בדרך שאנו מגדלים את חיינו. עוד לא שמתי את האצבע שלי על זה אבל אני לא מרפה. בינתיים אין לי ספק ש"עשה לך חבר" הוא כוון הרבה יותר נכון ממה שפעם חשבתי...

יום רביעי, 26 בנובמבר 2014

"מי שמתעורר מוקדם הוא בר מזל." (פתגם בוסני)

לא יודע אם זה "בר-מזל", "מוזר" או "אין ברירה" אבל לקום מוקדם זה מנת חלקי מאז שאני מכיר את עצמי. עוד בתור ילד הייתי צריך לחכות לכל שאר העולם שיתעורר כבר כי אני הייתי כבר עמוק באמצע היום...

אני מדבר על שעות של 400- 530, אני יודע שחלק מהקוראים בטח ישלחו אותי ל"מעבדת שינה", חלק יגיבו בכעס ובקנאה וחלק ברחמים כי אני לא בדיוק הולך לרקוד ב 2200....
ככה אני.

יש יתרונות: המוח על הבוקר הוא הכי צלול שיכול להיות, לפחות אצלי, הכל כל-כך בתול, תמים ונקי.
זה הזמן לכתוב, לקרוא, להתעמל והעיקר... הזמן לחשיבה הכי טובה.
ויש גם חסרונות. לפחות הבוסנים איתי...
מה דעתכם?

יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

מי שיגנוב ביצים יגנוב גמל

מי שמכיר אותי יודע שאני חובב פתגמים מכל העולם, תמיד ראיתי את הפתגם כ"חוכמה מרוכזת", מפתח לשיעורים בחיים. דאגתי לאסוף אותם בכיף וללמוד אותם (וגם לשכוח אותם) במספר שפות שונות במשך שנים. אני יודע שיש אנשים שחושבים שהתרפקות על פתגמים ואמרות חכמות משום מה גורע מהחשיבה של האדם- יעני "לא מקורי"- אני ממש לא חושב כך.
ולכן, החלטתי לכתוב ולשתף בפתגמים יפים שאגרתי אצלי, שאולי גם אחרים יוכלו להנות ולהשכיל, כל אחד עם פתגמו הוא, כל אחד עם תובנותיו הוא...אז...

מי שיגנוב ביצים יגנוב גמל (ערבי)....

כמה פעמים שמעתי ש"לא איכפת לי אם הוא אמין או לא, מוסרי או לא, הוא חכם, יש לו ידע ואת הידע אני רוצה"- משהו מהסגנון הזה.
אני לא מתחבר לגישה הזאת כי בשבילי מי שגונב (בוגד, מרמה, משקר, מורח) אותך בקטן יעשה את זה גם בגדול אם רק יוכל.
היום זה ההוא מחר זה ההיא מחרתיים זה אני.
מי שבסדר איתי למרות שהוא לא בדיוק כזה עם אחרים, אני אומר, "היזהרו!".

פתגם יפה גם למי שאין לו גמל.



"יש לזכור כי גם בעיטה בתחת, היא צעד אחד קדימה!" (פתגם אירי)

זה לא נעים, אני יודע, אבל תחשבו לעצמכם, כמה פעמים מישהו עשה לך משהו רע או קשה וזה "שחרר" אותך קדימה....
פיטורין? אכזבה? גילוי שקר או בגידה? מחלה לא מוזמנת? פגעי טבע?, וכיו"ב...אלו הם חיינו, אנחנו כואבים את הרגע אבל החיים הם אוסף של רגעים בראייה מלמעלה ואחורה- לא כך? 
פתגם אירי לעניין, לדעתי.

יום ראשון, 23 בנובמבר 2014

הנגרים, המאסטרמיינד ומה שביניהם...

לפני מספר ימים התחלנו את השנה השלישית של "מאסטרמיינד נגרים" ואולי אתם שואלים- מאסטרמיינד? נגרים?...נכון, אם הייתם אומרים לי שדוקא את הנגרים אני הולך להכניס ולהנחות במאסטרמיינד גם אני הייתי מחפש את הקשר, בוודאי אלי, אדם שהתברך ביד שמאל אחת ועוד חצי יד לפחות בכוון השמאלי...

אז אגיד לכם מה הקשר- הם פנו אלי, כי המוביל של היוזמה של החבורה, איש יקר בשם נתי אבן-צור, הכיר וחווה את עבודתי עם מנהלים ובעלי עסקים, ראה שזה משהו שיכול לעזור להם- לקבוצה הנחמדה של נגרים עצמאיים שהתארגנה- לעבוד מסודר, מקצועי ומחויב- וככה זה התחיל!



אז איך זה מגיע לשנה שלישית?
גם זה פשוט- כי זה עובד! הנגרים האלה הם סוג מיוחד של אנשים, תערובת של אנשים שהם בעלי- מקצוע בתחום מיוחד, ברוב המוחלט עם נטיות של אמנים, לא פעם עם עסקים משפחתיים שירשו מדורות קודמים, אנשים שלא "עסקיים" במהותם אבל חיים גם הם בעולם של ניהול עסק.
האם אנשים שחיים הרבה "לבד" לא בתוך ארגון גג כזה או אחר והכוח שהם מקבלים שהם באים ביחד- תענוג! אני מאוד נהנה לעזור להם להתחבר גם למקומות הפחות מודעים- נקרא לו לרובד האישי שבניהול- הרי זה היופי שבמאסטרמיינד שהוא מחבר בין עולמות, אנשים, עסקים וצרכים.

קדימה נגרי המאסטרמיינד!


יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

כשרצים קדימה חושבים גם על האנשים שאיתנו...

כאחד שנולד, גדל, התחנך וגם עבד בתוך התרבות האמריקאית הקפיטליסטית- וגם כאחד שעזב את אותה תרבות- אני יכול להעיד עם יד על הלב: תמיד חונכתי לחשוב שמה שחשוב זאת ההצלחה שלי, הקרובים לי, ה"קהילה שלי" ולגבי האחרים...שיסתדרו לבד!
זה לא תמיד נאמר כך אבל זה היה מובן, בעולם התחרותי והאינדיווידואליסטי זה מה שצריכים להצליח, או כך לפחות שדרו לסביבה.
לכן, היה לי מאוד נוגע ללב לשמוע חבר מאסטרמיינד, בעל מספר עסקים, מדבר מליבו על חברו מילדות שהיום מתמודד עם החיים בקושי רב, אפילו מוכן לאבד אותם.
לראות, לחוש ולהגיב לשיתוף כזה בקבוצה היה משהו מיוחד.
חברי המאסטרמיינד ישר הגיבו ונכנסו לעניינים.
כי זה ממש הטבע שלנו, לא הסיפור הזה שסיפרו לי בילדות...

אני חושב שגם העולם שישראלי היום מוכן לסוג יותר אנושי של תאווה להצלחה, לא זאת שייבאנו מאמריקה עם התפוצצות ההיי-טק אבל כזה שרואה גם את האנשים, הערכים והכוח של ביחד, גם בתוך המרק הקפיטלסטי המנחה את חיינו היום.

יום רביעי, 19 בנובמבר 2014

עכשיו מגיע המאסטרמיינד גם ל"יחידות המיוחדות"...

אני שמח לספר שעם כניסתי לשנה העשירית של פעילות בארגון והנחיית המאסטרמיינד אני מרוצה לראות איך המודל והחזון מגיע גם ל"יחידות מיוחדת".
לפני כשבוע היתה לי הזכות להנחות מאסטרמיינד בהתארגנות של יוצאי מרכז צופן וביטחון, המוכר בראשי התיבות מצו"ב ,היחידה ביחידת לוטם של אגף התקשוב בצה"ל העוסקת בשירותי ופיתוח הצפנה לא רק לצה"ל, אלא לכל מערכת הביטחון הישראלית.



במילים האחרות, היו בחדר הזה כ -11 חבר'ה חכמים, פתוחים מחשבתית, שכל כולם בתוך סטארט-אפים מעניינים, ובייעוץ בחוד החנית הטכנולוגית כאשר קשריהם ענפים ובעלי-פוטנציאל גבוה.
האמת היא שהיו לי מספר חששות אם המודל של DunetzMastermind, המדגיש לא רק את "סיעור המוחות" כמטרה אלא "תמיכה אנושית", לא רק "הברקות" אלא "התמודדות עם התלבטויות" העוברות לפעמים את הקו המלאכותי הזה של "עבודה ובית", "מחשבה ורגש", התלבטתי עד כמה זה יתאים לחבר'ה האלה...



נוכחתי לדעת שחששותיי היו לשווא- הם הקסימו אותי!
כפי שראיתי בעשרות אם לא במאות מפגשים שהנחתי בעשור האחרון, מודל ה DunetzMastermind הוא בראש ובראשונה מודל של תקשורת אנושית-ניהולית, מקום שבאים אליו בני-אדם, לפני שהם מתוייגים כ "מנהלים", "מהנדסים", "יזמים", וכו'.
בזה אני גאה, זהו ערך חשוב בעיני. ערך חשוב בעיני הוא שכמה שיותר אנשים יחושו, יחוו , יתרמו וייתרמו ל "מה שרואים, מבינים ומתחייבים ביחד, לא עושים לבד!"

אז מתי בפעם האחרונה עשרה אנשים חשבו בשבילך?